הקמת מועצת הפועלים

החל מינואר 1930 פעל ב'מחנה' הפועלים; מקום מושבם המשותף של כל פועלי 'חברת מטעי א"י', ועד שעסק בענייני עבודה בלבד. אבל משהצטרפו למקום משפחות הפועלים, נוצרו צרכים חדשים, ובקיץ 1930 החל הוועד לעסוק בנושאי תרבות, קופת חולים, ספריה, הרצאות, הקמת צרכנייה, גן ובית ספר.<br>נושא החינוך היה אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקו המתיישבים, שלחלקם היו כבר ילדים בגיל בית ספר במהלך השנים הרבות, שהמתינו עד אשר זכו להתיישב. לא פלא לכן שברבות הימים ציינו בזיכרונותיהם כי "בראשית בראו הארגונים הותיקים ועד חינוך משותף".<br>הדבר התרחש כבר בשנת 1932 עת ישבו עדיין הארגונים בחלקם ב"מחנה" הפועלים של 'חברת מטעי א"י'. באותה עת התנהלו עדיין מרבית העניינים על ידי לשכת העבודה המשותפת ומועצת הפועלים, שעסקה גם בשירותים ציבוריים. יעדו של ועד החינוך אשר הוקם היה להקים מערכת חינוך לילדי שלושת הארגונים והשכונות תל מונד וכפר זיו. המפתח לתשלום המסים היה בתחילה יחסי, לפי מספר הילדים בכל ארגון ויישוב, ואחר כך שוויוני וזהה לכל יישוב ללא התחשבות במספר הילדים. כמרכז החינוך כיהן לסירוגין תמורת משכורת חודשית אחד מחברי ועד הגוש. בית הספר היסודי המשותף נפתח ב-1932 ועבר נדודים, עד אשר זכה לבניין משלו בכפר זיו (1936).<br>מכאן אנו למדים, כי בשלהי 1931 הוקמה מועצת פועלים, והיא זו שנטלה על עצמה, פרט לעיסוק בענייני איגוד מקצועי גם את הטיפול בנושאים מוניציפאליים שונים כיצירת קופה כללית אחת, הקמת ועדת בניין משותפת, יצירת מערכת חינוך וחברה וכדומה. בין השנים 1935-1932, הייתה מועצת פועלי תל מונד הגורם היחיד, שדאג לצורכי המתיישבים באזור, והוכרה ככזו גם על ידי מוסדות היישוב.<br><br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה