ועד הגוש

עם גידול האוכלוסייה ובהתאם לכך ריבוי הבעיות שוב לא יכולה הייתה מועצת הפועלים לטפל בבעיות המוניציפאליות, אשר היוו גורם שולי מבחינתה, ולא יעד מרכזי. בבירור שהתקיים בראשית 1935 במרכז החקלאי בהשתתפות נציגי מועצת פועלי תל מונד, ונציגי המושבים בגוש סוכם, כי מועצת הפועלים הנבחרת על ידי כל פועלי תל מונד והסביבה תשוב ותטפל רק בבעיות של ארגון העבודה בגוש תל מונד, והטיפול בצרכים המוניציפאליים ייעשה על ידי ועד מיוחד, שיקימו היישובים, בסיוע המרכז החקלאי ומועצת פועלי תל מונד.<br>בכינוס של נציג המושבים בפברואר 1935 נבחר ועד הגוש הראשון שהורכב ממזכירי שלושת המושבים כפר הס, חרות ועין ורד. בתחילה לא היו לוועד כל מנגנון ותכנית פעולה מסודרת, והוא התכנס רק לצורך פתרון בעיה כזו או אחרת שהועלתה לסדר היום. תקציב הוועד הגיע ל-1200 לא"י לשנה ומחציתו נועד לחינוך.<br>העבודה הסדירה החלה רק בעיצומם של מאורעות הדמים, עת נרצחו ארבעה מחברי עין ורד בעת הליכתם לעבודה בפרדסי הסביבה. נבחר מזכיר, שעבד בשכר והטיפול בענייני הביטחון הועבר לוועד הגוש בתיאום עם מפקדת ההגנה באזור. אחד התחומים המשמעותיים שבהם פעל המזכיר, לאור המצב הביטחוני הרעוע בכבישים, היה קבלת החלטה מהירה לסלילת כבישים בין יישובי האזור.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה