תכנית ההתיישבות בכפר יעבץ

בחשוון תרצ"ג הוגשה על ידי ועדה שהקים הפועל המזרחי לצורך העניין, תכנית להתיישבות של 25 משפחות על אדמת קק"ל בסמוך ל"גבעת חיים" - מפעל המטעים של שכטרמן:<br>1. תינתן הלוואה למתיישבים על סמך משכנתא של המשק, באותם תנאים שהחברה להתיישבות הפועלים נותנת למתיישבים ב"התיישבות האלף".<br>2. ייבחר מוסד בנקאי, שינהל את ענייני הכספים והמלווים יקבלו בטחונות מהמוסד הנ"ל.<br>3. ההלוואות יוחזרו מהכנסות הפרדסים ועד שלא יפרעו, ישועבדו כל ההכנסות למלווים.<br>4. כל לווה ישתתף בסכום ידע במשך 5 שנים.<br>5. תובטח עבודה למתיישבים על ידי חוזה בחוות שכטרמן ובסביבה הקרובה.<br>סכום כללי של התכנית:<br>א. נטיעה של 175 ד' פרדס (7 ד' כל אחד) במחיר של 38.49 לא"י לדונם: 6736.250 לא"י.<br>ב. 25 משקי עזר (בית, רפת, לול, גדר, וכו') 173.5 לא"י לאחד: 4337.600 לא"י.<br>הוצאות כלליות: 287.500 לא"י.<br>סה"כ: 11,361.35 לא"י.<br>סכום ההשקעה הכללית לכל יחידה במשך 5 שנים: 454.450 לא"י.<br>השתתפות כל מתיישב במשך 5 שנים: 100 לא"י.<br>סכום ההלוואה לכל מתיישב ל-5 שנים: 354.450 לא"י.<br>סכום ההלוואה הנדרש ל-25 משפחות מגיע ל: 6861.250 לא"י.<br>התחשיב לקח בחשבון השקעה בגובה של 50% משכר העבודה של המתיישבים. ההצעה שנידונה בישיבת הוועד הפועל של הפועל המזרחי שהתקיימה כחודש לאחר מכן, התקבלה באופן עקרוני תוך המלצה, כי ההשקעה הראשונה, לא תעלה על 400 לא"י ומתוך הנחה, כי יש באפשרות הוועד הפועל לקבל הלוואה עבור המתיישבים לאחר התחלת עבודתם, בגובה של 200 לא"י. התנאי היחיד של הפועל המזרחי היה, שהארגון ידווח לה על כל פעולה וישמר קשר מתמיד עם המרכז. כן המליצו לחלק את השטח הקיים בינתיים (119 דונם), לשלושים משפחות (3.5 דונם למשפחה), על מנת לאפשר את הגדלת היישוב, ולהשאיר 14 דונם כאדמה ציבורית.<br>באב תרצ"ג, לאחר שהקק"ל רכשה כ-400 דונם בסביבה והתחייבה לרכוש אדמה נוספת, שתשמש להרחבת הנקודה, הוחלט סופית על הקמת היישוב - כפר יעבץ.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית). הדפסה | תגובה

חזרה