צפורה ווטשינה נולדה ב-1902 ברובנו, רוסיה, גדלה בבית ציוני חם, סיימה לימודי רוקחות ועבדה במקצוע. היא עלתה ארצה עם אחותה ב-1921 והתיישבה בחיפה. הוריה ושני אחיה עלו בעקבותיהן כעבור שנתיים. צפורה עבדה בסלילת כביש חיפה-עפולה, בלטה במנהיגותה והשכלתה והחלה בפעילות חברתית ענפה. היא פעלה בסניף חיפה של מועצת הפועלות והיתה עד מהרה לאחת ממנהיגות התנועה. ב-1927 התקבלה צפורה כחברה בקיבוץ חולדה, התידדה עם לוי שקולניק (לימים אשכול, שהיה ראש ממשלה) ונהנתה מחיי הקיבוץ. היא נאלצה לעזוב את הקיבוץ בגלל מחלה, חזרה לחיפה ושם הכירה את דוד ונישאה לו. ב-1930 הגיעו השניים למחנה העבודה בתל מונד והתיישבו בכפר הס ב-1933.
צפורה היתה שותפה מלאה בעבודות המשק המצליח כמו גם בעבודות חוץ שעשתה כדי לקיים את המשפחה. היא היהת מעורבת מאוד בשיפור חיי החברה והניהול בכפר, תוך הקפדה על יושר וצדק.
בשנת 1943 לא עמדו לצפורה כוחותיה יותר, היא נפטרה בגיל 41 והניחה שתי בנות צעירות.