בן שמעון והדסה. נולד ב-24.6.1906 בקראקא שבפולין (אז תחת שלטון אוסטרי). למד בבית-ספר תיכון ואחר כך הלך להכשרה של "הקיבוץ הארצי" שבמערב גליציה וב-1928 עלה עם חבורתו לארץ והצטרף לקיבוץ שעסק בעבודה שכירה בנס-ציונה. משהתפרק הקיבוץ הוסיף לעבוד כבודד ומתוך שאיפה לחיי חקלאי הצטרף לארגון "דרום", קבוצה של מועמדים להתנחלות.
אחרי שנות לבטים אחדות קיבלו קרקע והתנחלו במושב חרות שייסדו ליד תל-מונד, הוא היה למופת בתהקשרותו לאדמה ולעבודה. הצטרף ל"הגנה" מיד אחרי בואו לארץ ובמהומות תרפ"ט נפצע ברגלו. במלחמת העולם השניה התנדב לנוטרות ושירת בה ארבע שנים. אחר-כך הוסיף לשרת בשירותי-מגן ואחרי ימי עבודה מפרכת היה שומר בלילות לפי תורו.
משפרצה מלחמת השחרור התנדב למערכה, אם כי היה נשוי ואב לשני ילדים, המשיך בשירותי משמר. בשעת מילוי תפקידו בעמדה שליד כפר יעבץ, בחזית "המשולש", נפגע קשה מצרור כדורים ברגלו ובבטנו והועבר אל העורף. ברגעיו האחרונים עוד מסר הוראות לאשתו בדבר המשכת העבודה במשק ואחר נפח את נשמתו ביום י' באלול תש"ח (13.9.1948) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בתל-מונד ב-15.9.1948.