פנחס (הופרט) אופנר נולד בשנת 1904 בעיירה קולובשובה בגליציה שבפולין. גדל במשפחה ובה 10 ילדים. ההורים ניהלו עסק משפחתי של מסחר במוצרי עץ. האם אישה משכילה, עזרה לבעלה בניהול העסק. הילדים היו חברים בתנועות נוער ציוניות וההורים, למרות שהיו דתיים מסורתיים, התענינו בתנועה הציונית ברחבי העולם ובפרט במה שקורה בארץ.
פנחס היה בין ארבעת בני הנוער הראשונים בעיירה שקיבלו תעודות עליה לארץ ישראל, בשנת 1925. כיוון שהיה בגיל הגיוס לצבא הפולני, קיבל את אישור הנסיעה על שם אחיו הצעיר.
בעוד הקבוצה מחכה ליציאה לארץ, הגיעה המשטרה הפולנית לביתו, עקב הלשנה מפי אחד היהודים מתנגדי הציונות. כאשר נכנסו השוטרים לחדר, דחפה אותו דודתו בצורה אינסטינקטיבית מהחדר, והוא הצליח לקפוץ מהחלון ולברוח, וכך נסע מבלי להפרד ממשפחתו. למחרת הביא לו אביו את המזוודה עם החפצים. אחותו של פנחס עלתה ארצה אחריו, ושלושה מאחיו ברחו לרוסיה בזמן המלחמה ולבסוף הגיעו ארצה. שאר בני משפחתו נרצחו בידי הנאצים.
פנחס נפגש עם חבריו בדרך לאוסטריה, משם המשיכו לטרייסט והפליגו בדרכם ארצה. עם הגיעו לארץ החליף את שמו לשם עברי, אות לתחילת דרכו החדשה בארץ.
בתקופה הראשונה הצטרף לקיבוץ גבעת השלושה, שם התגורר באוהל. תחילה עבד בעבודות מזדמנות, וביניהן ייבוש ביצות ליד הירקון, ועם הזמן התמחה בנטיעת וטיפול הדרים, הרכבת עצי הדר וכד'.
מגבעת השלושה עבר לפתח תקוה והיה לפועל חקלאי עצמאי. הוא המשיך ללמוד מקצועות הקשורים להדרים כגון נגרות של תיבות אריזה. בפתח תקוה פגש את גניה ויחד הצטרפו לגרעין שהקים את מושב חרות. את ביתו במושב בנה במו ידיו בעזרת חברים מחרות, כאשר אשתו ובתו הבכורה מתגוררות עדיין בפתח תקוה. רק כאשר הושלם הבית, ב-1935, התאחדה המשפחה בחרות, וכעבור שנים אחדות נולדה במזל טוב בתו השניה.
במשך השנים התפתח המשק. פנחס נטע פרדסים. גידל ירקות והקים לול. אך מכל עבודות המשק אהב וטיפח במיוחד את הפרדסים. אפילו כאשר חלה בערוב ימיו, המשיך לטפל בעצמו בפרדס.
פנחס זכה לראות את בנותיו מקימות משפחות ורווה נחת מנכדותיו. הוא נפטר בשיבה טובה בגיל 80, בשנת 1984. אחת מבנותיו ונכדתו ממשיכות את דרכו במושב.