מרדכי גורן (גרינברג) נולד בשנת 1904 בעיירה אוטיניה שבגליציה (פולין, כיום באוקראינה). בגיל 18 הצטרף לתנועת "החלוץ" ובשנת 1923 עלה עם חבר ילדות לארץ. בשנים הראשונות כמו חבריו החלוצים החליף מקומות מגורים בעקבות המקומות בהם מצאו עבודה. ייבוש ביצות בחדרה, עבודה חקלאית בזיכרון יעקוב פתח תקוה ועוד. הצטרף לארגון יזרעאל ויחד עם חבריו עבר את הדרך הארוכה עד שהצליחו להגשים את חלומם. התיישבו זמנית בתל-מונד שם עבדו בחווה החקלאית של הברון ובמקביל התחילו בבניית המשקים בכפר הס.
מרדכי נישא לשרה קוליק ויחד הקימו את ביתם בכפר הס. שני ילדים נולדו שם. כל חייו נשא בקרבו את הצער על כל בני משפחתו הענפה שנותר בעיירה ונרצחו כולם בשואה.
דרך החיים של הקמת ישוב חקלאי על אדמת הארץ, שמרדכי ושרה בחרו ובה השקיעו את כל מרצם נקטעה ב-1944. בגלל מחלה של בנם עמוס נאלצו לעזוב את המשק שהקימו במו ידיהם בכפר הס ולעבור להתגורר באזור הררי. הם בחרו במוצא עלית מושב ליד ירושלים. הם קיוו להמשיך שם בהגשמת החזון החקלאי. עם הרהיטים הדלים הביאו איתם מכפר הס למוצא גם את הפרה הביאו על אותה המשאית. במוצא פיתחו את ענף הלול אולם גם פרק זה נקטע למגינת ליבם עקב אירועי מלחמת השחרור במקום.
אחרי המלחמה, כאשר חזרו לביתם, השתנו התנאים וכבר לא ניתן היה להמשיך בחקלאות. מרדכי לפרנסתו, נאלץ לשנות כיוון ומצא את עצמו עובד כפקיד במינהלה של קופת חולים בירושלים.
עשה חייל בעבודתו בקופת החולים, אהוב על ידי חבריו החדשים וקהל שנזקק לעזרה. קודם לתפקיד בכיר בו עבד עד פטירתו הפתאומית בשנת 1967.