העיירה הורודוק ליד ביאליסטוק, בה נולד וגדל אייזיק, נבדלה מרוב העיירות היהודיות במזרח אירופה, שכן היו בה בתי חרושת שבעליהם ופועליהם היו יהודים. אין תימה שבהורודוק ראו היהודים בעבודה פיזית מלאכה המפרנסת את בעליה בכבוד, ואפילו סוחרים היו שולחים את בניהם לעבוד בבתי חרושת.
כרבים מבני דורו התחיל אייזיק לעבוד בבית חרושת בגיל צעיר. זה היה בתקופה שהתורה הסוציאליסטית לגווניה השונים הגיעה גם להורודוק והפועלים התחילו להתארגן למאבק למען הטבת תנאי העבודה ושכרם.
בהתחלה היה אייזיק פעיל בתנועת הפועלים, אך בהישמע פעמי הגאולה הלאומית היה בית בקנשטיין למרכז הפעילות הציונית בעיירה, ואייזיק היה בין מייסדי סניף "צעירי ציון" בהורודוק ומראשי פעיליה.
במלחמת העולם הראשונה נכבשה הורודוק ע"י הגרמנים, ובימי הכיבוש שותקה הפעילות הציונית כליל. הצהרת בלפור וכיבוש הארץ ע"י האנגלים הפיחו רוח חדשה בתנועה הציונית. עם ראשוני העולים מהורודוק, בראשית שנות העשרים, היו גם בני משפחת בקנשטיין.
בשנת 1923 עלה אייזיק יחד עם יעקב אחיו. יחד עם יעקב הצטרף אייזיק ל"ארגון יזרעאל" שעשה הכשרה בכפר יחזקאל, ועם התחלת ההתיישבות בגוש תל מונד היה אייזיק בין הפועלים הראשונים בפרדסי תל מונד ובין ראשוני המתיישבים בכפר הס. העבודה המפרכת בכפר יחזקאל, ואחרי כן בכפר הס, התישה את כוחותיו ועקב התרופפות בריאותו נאלץ לעזוב את הכפר. הוא לא שבע נחת מישיבתו בעיר. מחלותיו גברו, ובשנותיו האחרונות סבל הרבה, אך הוא נשא את סבלו בגבורה עד יום מותו.
ישעיהו צוקרמן