יעקב נולד ב-1900 בהורודוק (אז רוסיה) למרים ושמואל בקנשטיין. למד בבי"ס רוסי ובמקביל גם עברית ב"חדר".
בביתו, בית ציוני פעיל, ספג את האהבה לארץ. בגיל 15, בעת מלחמת העולם הראשונה, הפך ל"חקלאי" וגידל ירקות בשדות נטושים. "אני חורש וזורע את האדמה, הלא זהו יסוד הציונות". ב-1921 עלה ארצה. תחנתו הראשונה היתה שפיה, שם למד את עבודת השתלנות, בה עסק עד אחרון ימיו. משפיה עבר לכפר יחזקאל, שם פגש את רחל.רחל ויעקב נישאו ב-1927, עברו למגדל, והצטרפו לארגון "יזרעאל". שם החלו בהרחבת הקן המשפחתי: עם לידתם של שמוליק ושושנה.
באביב 1932 התגשם חלומם והם עלו להתישבות בכפר הס. השנים הראשונות היו קשות ביותר. יעקב עבד בפרדסי יכין ובתום יום העבודה בנה את המשק, שעיקרו משתלות עצי פרי וגפן. המחרשה וסכין ההרכבה היו לו לא רק כלי עבודה, אלא גם סמלים! רחל עזרה במשק ובנוסף לעבודות הבית וטיפול בשלושה ילדים, עם הולדתה של מירלה, עבדה בהנהלת חשבונות בכפר, כדי לעזור בכלכלת המשפחה. יעקב מעורה מאוד בחיים הציבוריים בכפר, כמזכיר וכחבר בועדות שונות. המשק מתפתח, הפרדס מתחיל הניב, הילדים גדלים ועוזרים בעבודה. עוברים מצריף לבית. יש שכר לעמל! חלום חייהם מתגשם: קמה מדינת ישראל!
ואז, למחרת הכרזת המדינה, ו' באייר תש"ח, יומיים אחרי הקרב על טירה, נפגע יעקב מכדור אויב במרכז הכפר ונהרג, והוא בן 48.