אבי שמואל פרום נולד בשנת 1902. בשנת 1918 עלה לארץ ישראל מהעיר "לבוב" אז פולין כיום אוקראינה. תחילה היה בקיבוץ עין-חרוד, לאחר מכן עבר לתל-אביב. שמואל עבד בנגרות בניין וטפסנות, ואחר כך התגייס למשטרת המנדט הבריטי (בשליחות ההגנה).
אמי חנה (ולדמן) פרום נולדה בשנת 1904. היא עלתה עם כל המשפחה מ"בסרביה", אז רומניה, כיום אוקראינה, בשנת 1920. תחילה התיישבו בתל-אביב. אמי עבדה בסלילת כבישים והייתה פעילה בארגון הספורט "הפועל". אמי הייתה נערה יפיפייה. באותה תקופה נבחרה אמי למלכת "אסתר" של תל-אביב (יש לנו קטע עיתון מאז).
לאחר שהורי נישאו הם הצטרפו ביחד עם משפחתה של חנה לארגון שהתכונן להתיישבות. יחדיו עלו להתיישב במושב עין-ורד, בשנת 1930.
במהלך העברת תכולת הבית למושב, ישב שמואל על המשאית שהובילה את הרהיטים מתל-אביב למושב, הנהג עבר תחת עץ שקמה נמוך ושמואל נפגע קשה בעמוד השדרה. הוא אושפז לתקופה ארוכה בבית-החולים ועבר סדרת ניתוחים, לאחריהם נשאר נכה.
למרות הקשיים התיישבו במושב והקימו את המשק כשעיקר נטל העבודה במשק הוטל על חנה. שמואל במקביל החל לעסוק בחלוקת עיתונים ובמכירת ספרים והיה סוכן של העיתונים "דבר", "על המשמר", "הארץ", "הצופה", "חרות" וכן של הירחון "השדה".
תחילה הקימו צריף בחצר המשק, רפת, לול. לאחר מספר שנים, בסיוע הסוכנות (בקבלת הלוואה), נבנה הבית. תחילה שני חדרים ולאחר מכן הורחב הבית.
נולדו להם ארבעה ילדים: יהודה ב-1934, אמנון ב-1936, עודד ב-1940 ועדה ב-1952. המשק גדל והילדים השתלבו בסיוע הן ברפת ובלול והן בגידולי החקלאות ושתילת הפרדס. היו ימים לא מעטים בהם נאלצנו לוותר על יום לימודים לטובת זריעה ו/או שתילה.
זכורה לי התקופה של שנות הארבעים/חמישים. כל המשפחה הייתה יושבת בערב, בסיום יום עבודה מפרך, במרפסת הבית (לא היו רדיו/טלביזיה), אוכלים אבטיח קר עם פרוסת לחם מרוח במרגרינה ומתבוננים בשמיים הבהירים ונהנים מהכוכבים ומהשלווה הפסטורלית שהייתה אז בערבים.
באותה תקופה לא היו נועלים את הבתים (לא ידענו פריצות וגניבות), למעט אותם מקרים בהם היו מגיעים מסתננים וגונבים פרות ו/או חמורים.
אני זוכר היטב את חג הפסח, שבו היו חוגגים ליל סדר קולקטיבי לכל חברי המושב. תחילה בבית העם הישן (עוד לפני השיפוץ), אח"כ במועדון הנוער.
אני זוכר היטב את טכסי החתונה שהיו עורכים בבית-העם, במועדון הנוער ו/או בחצרות הבתים. כל חברי המושב היו מוזמנים ומגיעים עם כל המשפחה, החגיגה הייתה אמיתית ומהנה.
בשנת 1956 התגלתה מחלת הסרטן אצל אמי חנה והיא החלה בקבלת טיפולים רפואיים. בשנת 1959 נפטרה חנה ז"ל. היא קבורה בבית העלמין של גוש תל-מונד.
עקב בריאותו הלקויה של שמואל הוא נאלץ למכור את המשק ובשנת 1965 עבר להתגורר בנתניה. אבי שמואל ז"ל נפטר בשנת 1974. הוא קבור בבית העלמין של גוש תל-מונד.
אחיי יהודה ואמנון, כל אחד מהם הקים משק עצמאי במושב עין-ורד.
יהודה נישא לכרמלה בשנת 1960, נולדו להם שני ילדים: חנן ואיריס. לאחר מספר שנים עברו להתגורר בתל-אביב, לאחר מכן לכפר סבא. כיום מתגורר בחדרה. חנן נישא לשולי, מתגוררים בפרדסיה. יש להם 3 ילדים: מעיין, שיר ועדן. איריס נשואה לפנחס. לאיריס יש בן: דור.
אמנון נישא לרותי. ממשיך להיות חקלאי בעין-ורד כיום מגדל בעיקר פרחים לייצוא. נולדו להם שני בנים: גיל ואורי. אורי בן ממשיך במשק, וגיל עובד בהיי-טק.
עודד, לאחר שסיים את שירותו הצבאי נישא לחנה קראוז ועבר להתגורר בנתניה. שרת במשטרת ישראל במטה מרחב השרון כקצין בדרגת פקד, לאחר מכן עבד בהנהלת רשת "שופר-סל" כאחראי על בקרה. נולדו להם 4 ילדים: ורד, ארז, דורית וגלי. ורד נישאה לשוקי סוויד, מתגוררת כיום בנתניה. הייתה חברת מועצת העיר נתניה, שתי קדנציות כסגנית ראש העיר, וכן מ"מ בפועל של ראש העיר. כיום עובדת במשרד ראש הממשלה, כיועצת לראש הממשלה בנושאי רווחה וחברה. לורד יש 2 ילדים: ריקי ושי.
ארז נישא לאורלי, מתגוררים בצורן. ארז עובד כמהנדס. יש להם 4 ילדים: אלמוג, שיר, שגיא ואיתי. דורית מתגוררת ברמת-גן ועובדת בהיי-טק.
גלית נישאה לגדי בן-אהרון והם מתגוררים בירושלים. גלית עובדת בתפקיד מרכזת בכירה לפיתוח בתחום ההדרכה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נולדו להם 2 ילדים: לילך וגיא.
עדה נישאה לאלי ליפציגר ז"ל, מתגוררת במזכרת בתיה ועובדת כיועצת חינוכית בעיריית אשדוד. לעד ואלי נולדו 2 ילדים: ענת ורן. ענת נישאה לליאור שחורי. הם מתגוררים בגדרה ונולדה להם בת: אלה.
מאת עודד פאר (פרום)