דוד נולד בסוף המאה ה-19 בגליציה, כבן בכור בין 3 בנים ו-3 בנות. האב למד תורה והאם פרנסה את המשפחה מחנות קטנה. דוד למד ב"חדר" ובישיבה ואחרי כן בבית ספר כללי, שם נגלה לו עולם הדעת החיצוני. בגלל אילוצים כלכליים הפסיק ללמוד בבית הספר והמשיך את לימודיו בעצמו, מתוך ספרים. כך למד שפות ומתמטיקה והמשיך ללמוד כל חייו. במלחמת העולם הראשונה שרת בצבא האוסטרי ואחר כך הצטרף לגרעין הכשרה ציוני.
עדה הכירה את דוד במהלך שיעורי הערב שהעניק לה בשפה האנגלית. האהבה שפרחה והחלום הציוני המשותף הביאום להחלטה להנשא לפני עלייתו של דוד כדי שייקל עליו להשיג סרטיפיקט לעדה. דוד עלה ארצה ב-1925 והגיע לקבוצת "על המשמר" ליד פתח תקוה. אולם חלפו שנתיים עד שבני הזוג התאחדו והקשר נשמר במכתבי אהבה וגעגועים. עדה הצטרפה אל דוד בקבוצת "על המשמר", גרה אתו באוהל שרהיטיו תיבות עץ, ויחד עבדו בחקלאות ובסלילת כבישים. לימים עברו לפתח תקוה, עבדו בפרדסים, גרו בצריף והצטרפו ל"ארגון חקלאי תל אביב". עדה ודוד היו בין ראשוני המתיישבים בעין ורד ב-1930. במשך השנים הקימו בית, משפחה ומשק של רפת, לול ופרדס. דוד עסק גם בענייני ציבור ועבד בניהול חשבונות המושב, כשעדה מסייעת בידו. אחרי מלחמת העולם השנייה הכניסו עדה ודור לביתם ילד שעלה מיוון וגידלו אותו עם שני ילדיהם. כל הילדים סייעו בעבודה במשק ולמדו מהידע העשיר של דור ומחכמת המעשה של עדה, וכיום הם חיים בבית בו גדלו. עדה ודוד זכו לראות 8 נכדים, והמשפחה מתכנסת בבית בעין ורד להעלות את זכר ההורים.