טובה לונדין נולדה ברוסיה בשנת 1904, וגרשון רוגובין נולד ברוסיה בשנת 1906. הם עלו ארצה עם העליה הרביעית, בשנת 1925, כציונים, חברי תנועת "החלוץ".
טובה השתלבה במשק הפועלות בנחלת יהודה ואחר כך בקבוצת "הכובש", בפתח תקוה.
גרשון שמר בכרמי פתח תקוה והצטרף אף הוא לקבוצת "הכובש", שיסדה לימים את קיבוץ רמת הכובש. הם הכירו בקבוצה ונישאו בשנת 1930. לאחר שנישאו עברו לכפר סבא, ושם נולדה בתם הבכורה רחל ב-1931. בכפר סבא עבד גרשון כמנהל לשכת העבודה, ואז הציע לו גיסו, שגר בלונדון, לנהל את הפרדס בתל מונד, שהיה בבעלותו.
בשנת 1937 עברה המשפחה לתל מונד, וגרה בצריף שלימים גר בו הרב זמל, וב-1938 נולד שם הבן יאיר.
כשפרצה מלחמת העולם, ולא היה ביקוש לפרי הדר, התגייס גרשון לנוטרים, כאשר תחנת הנוטרים נמצאה בבית שאליו עברה המשפחה מהצריף. לאחר המלחמה ניהל גרשון את פרדס ברמן עד 1948, ואז חזרה המשפחה לכפר סבא.
הם חיו בתל מונד כ-10 שנים, בהן השתלבו עם הותיקים בכל הפעילויות הציבוריות והתרבותיות, כולל חברות ב"הגנה". טובה הייתה כל שנותיה עקרת בית למופת, מסורה משפחתה ולחבריה.
בכפר סבא עבד גרשון ב"יכין-חקל" ובמפעל המים של כפר סבא, ובלט במסירותו לעבודה ובאהבתו לחקלאות.
גרשון נפטר בשנת 1986, וטובה נפטרה בשנת 1991.