טובה הכירה בעת לימודיה בתיכון את משה, שבא מהכפר ללמוד בביה"ס אשר שפת ההוראה בו היתה עברית. טובה ומשה נקשרו זה לזו בתקופת לימודיהם, והקשר לא נותק כל חייהם.
שנה לאחר עלייתו של משה הפליגה טובה ב-1921 עם קבוצת החלוצים מרוז'ין לארץ ישראל. השלטונות לא אפשרו לעולים לרדת לחוף בחיפה, והקבוצה גורשה לטורקיה. תשעה חודשים שהתה הקבוצה במחנה החלוצי "במסילה" בטורקיה וחזרה ועלתה ארצה בנמל יפו. טובה ומשה התאחדו שוב ובאו בברית הנשואין.
ביחד עם עוד משפחות חלוצים בחיפה התארגנו והצטרפו לארגון יזרעאל ב-1930 במטרה להתיישב על הקרקע. בשנת 1932 עלתה המשפחה על הקרקע בכפר הס.
כיון שמשה עסק בפעילות ציבורית נפל נטל עבודות המשק וגידול הילדים על כתפיה של טובה. בנוסף על כך ארחה טובה בביתה את כל המדריכים שבאו למושב.