"נולד בפולין בשנת 1888. השתלם בוינה בתורת הרפואה והוסמך כרופא. עבודתו המעשית בתחום הרפואה היתה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרי ולאחר מכן בצבא הפולני.<br>בשנת 1935 עלה ארצה ועד שקיבל רשיון רופא מממשלת המנדט עבד בפרדסים. ב-1936 הקים את ביתו בעין-ורד ועבד בגוש תל-מונד. ב-1949, לאחר מלחמת השחרור, עבר לתל אביב והמשיך לעבוד בקופת חולים כרופא. היה סמל של בריאות גוף ונפש ודבקות במטרה, וספק אם החסיר אי פעם יום עבודה.<br>מותו של אחי רפי ז"ל, שנהרג בזמן שירותו במילואים בשנת 1971, חולל בו תמורה גדולה ושבר את רוחו. עקב האסון הזה החמיר מצב הבריאות של אמי ז"ל ואבי הפסיק את עבודתו החלקית שהתמיד בה גם לאחר שהגיע לגימלאות.<br>לא אשכח את דברי אבי ליד קבר אחי: "אין זה צודק שאני האב אגיד "קדיש" על קברו של בני".<br>משחזרנו הביתה לאחר ההלוויה הפנה אבי את כל מרצו לטיפול באמי שנפטרה בפסח 1975, וכנראה שמני אז לא שם לב לבריאותו הוא.<br>את שנתו האחרונה חי בביתי בצפת וב-21 במאי 1976 נפטר בבית החולים בצפת. אבי ואמי תרמו בצוואתם את גופותיהם למחקר".<br>אדם רפס
הדפסה | תגובה