"נולד בשנת 1899 בפרוסיה הגרמנית. ב-1933 מיד לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה, עלה לארץ עם רעייתו ונשלח מטעם מרכז קופת-חולים לבאר-טוביה. 20 שנה תמימות שרת את באר-טוביה והסביבה. בשנת 1953 עבר לכפר-הס ושרת את גוש תל-מונד עד ליום 10.5.1960 - עת נפטר מהתקף-לב בהיותו בתל-אביב לשם סידור נסיעתו לאירופה, לביקור אצל בנו, המכהן כרופא-כירורג מפורסם בבית חולים בשוויץ. בדרך, באמצע הרחוב, חש ברע ומת בו במקום. הובא לקבורה בבית-הקברות בגוש תל-מונד.<br>ד"ר וולף התחבב על חברי הכפר ותושביו למן היום הראשון שבא אלינו. אין לתאר את מסירות-הנפש שלו לחולים שמצבם היה קשה. היה מבקר אותם ללא הזמנה וביוזמתו, כי גדולה היתה אחריותו לגורל האיש שנמצא תחת השגחתו הרפואית. בייחוד החמיר עם החבר החולה שלא הקפיד למלא את הוראותיו לנוח או לשכב במיטה, שכן הכיר את חוליו וידע כי חבר מושב עלול לסכן את בריאותו, כשיש הכרח לטפל בבעלי-חיים או לעבוד בפרדס.<br>זוכרני מקרה כשציווה על חבר לשכב שלושה שבועות רצופים, וכל יום היה בא לביתו לראות אם אותו חולה ממלא את הוראותיו ושוכב במיטה.<br>אי-פעם, בעת ביקור אצל חבר חולה, ראה שהחבר זקוק לנקיון גוף. ביקש מבעלת הבית קערה עם מים חמים וסבון, פשט את מעילו, הפשיט את החבר, וניקה אותו מכף רגלו ועד ראשו.<br>אחד החברים שאלו בהזדמנות אחת אם נשקפת לו סכנה של מחלת-לב. ד"ר וולף ענה לו: "הלוואי והיה לי לב בריא כשלך". כרופא ידע היטב את מצב בריאותו הרופף, ובכל זאת הפקיר את עצמו כדי לטפל בחוליו.<br>כשהגיעה לכפרנו הבשורה המרה על מותו הפתאומי של ד"ר וולף, עטף יגון ואבל את הכפר כולו. ידענו שבמותו אבד לנו ידיד-אמת, רופא הדואג לבריאותו של כפר שלם, היודע את מצב בריאותם של כל חבריו ומוכן להקריב עצמו למען הזולת".<br>י. בן-ציוני.
הדפסה | תגובה