"בסתיו, בספטמבר, לפני כמה שנים, לא נפתחו גני הילדים. במשמרת.<br>כמאמר השיר: "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור"... היתה בעיקר הרגשה של הפתעה, שלאט לאט חלחלה לתודעה: אין יותר ילדים קטנים במשמרת! והכיוון העצוב של כל זה: מזדקנים! אנחנו מתקדמים בדרך הבטוחה להיות "מושב זקנים"!<br>בגיל חמישים בערך, נעצרים קצת, מתבוננים, עושים חשבון נפש, בקווים כלליים כבר מתכננים את הפנסיה. מה יהיה ואיך יהיה...<br>וכך עשינו!<br>בהתלבטויות גדולות וברב-שיח קשה לעיתים בין החברים, נפלה ההכרעה להרחיב את המושב, לאפשר לבנים להישאר בכפר, לפתוח את הקהילה, הסגורה תמיד לקליטה של משתכנים חדשים. הזדמנות חד-פעמית בחייו של המושב, להפיח רוח צעירה, פעילות חברתית, נוער, ילדים, פנים חדשים.<br>ואכן, אנו בעיצומו של תהליך מרתק ומורכב.<br>איתרנו קרקע לשכונה החדשה. למזלנו הטוב, להבדיל ממושבים אחרים, השכונה היא פנימית, בתוך הכפר, מלווה את הכביש הקיים וסוגרת מעגל אחד גדול את הרווח שהיה בין הבתים הקיצוניים. בעמל רב, בנחישות ובהתמדה של קבוצת חברים, קרם הרעיון עור, גידים ובשר, הסתיימו לא מכבר עבודות התשתית, וכבר עולים הראשונים על הקרקע.<br>כל מבקר מהלל ומשבח את התכנון, כמו גם את ביצועו. עדיין יש קשיים, בעיקר מצד רשויות ממלכתיות כמו "המשקם": ומינהל מקרקעי ישראל, הסותרים זה את זה בהחלטותיהם, ומצד גופים אינטרסנטיים המנסים להטות את הפרויקט לצרכיהם. נדמה גם שהצד הבירוקרטי לקח זמן רב מדי, אך המציאות חזקה מהכל והכיוון חד וברור.<br> אנו ניצבים בפתחו של שינוי רב-מימדים, העתיד לשנות את חיי כולנו. קהילת משמרת, שביסודה 78 בתי-אב, עומדת לגדול ב-100 משפחות חדשות! פי 2.25!<br>המשתכנים, ברובם המכריע זוגות צעירים, בהם ריכוז עצום של אקדמאים, עתידים לשנות את פני הקהילה ולהפוך את המושב ליישוב צעיר, חי ותוסס, מלא ילדים ונוער, פעיל ודינמי.<br> ואף על פי כן, השכלנו לשמור על אופיו החקלאי של המושב ועל צביונו הכפרי - כל אדמות משמרת מעובדות וירוקות! בשטחים הציבוריים ניכרת יד מטפלת בגינון ובנוי, וכל המתקנים הציבוריים נשמרים הכן לקראת הצטרפותם של המשתכנים החדשים.<br>אנו תקווה כי נדע לקלוט את המשכנים החדשים באופן הנכון, שישלב אותם ביישוב כאנשים פעילים ותורמים, המוצאים את מקומם בנוחות לצד האגודה החקלאית הוותיקה.<br><br>מתוך: אבי זוהר, מאי 2000, מושב משמרת משנה פניו, מקום בלב.
הדפסה | תגובה