|
ראשית שנות ה-50 בארץ חרוטים בדברי ימי מדינת ישראל בתקופת פיתוח בחבלי הארץ השונים, גלי העלייה ההמונית הביאו רבבות יהודים לחופי ארץ-ישראל, מעברות צצו בערים, ביישובים כפריים ובאזורים שנועדו לפיתוח.<br>היישוב עין שריד הוקם בשנת 1950 ע"י עולים מבני עדות שונות.<br>ראשוני המתיישבים, כ-60 משפחות, נשלחו לעין שריד ע"י מרכז הקליטה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). בחגיגת הייסוד הכריז חיים רוקח (מזכיר מחלקת הקליטה של מרכז מפא"י). שבמקום זה יקום מושב עובדים.<br>עפ"י טענת המתיישבים הראשונים עד מהרה התברר להם כי תנועת המושבים אינה מכירה בהם כמושב והסוכנות היהודית מתנערת מכל אחריות ואינה מכונה להכיר בהם "כשיכון עולים". והמתיישבים חסרי זהות הם, היכן הם גרים במושב או בשיכון? תופעה אשר תלווה את היישוב תקופה מאוד ארוכה.<br>בעיות רבות מלוות את היישוב החל מיום היווסדו, אחת הבעיות הקשות של המתיישבים הראשונים היא המים:<br>"הג'יפ פילס דרכו בקושי, כשהוא נאבק עם החול העמוק. הנהג תימרן בהגה כאקרובט. פתאום עצר, כאילו אזלו כוחותיו, ליד בית אבן עגום. "זוהי הבאר" הכריז מורה הדרך. הנוסעים ירדו גררו רגליהם בכבדות דממה עמדה בבניין, לא נשמע רעש מנוע. הבאר יבשה. מאוכזבים פנו הנוסעים כה וכה לא נראה אדם רק נביחות הכלבים הקשורים לשרשרותיהם העידו על קיום יישוב" (מתוך: עיתון "אומר", 29.7.1952).<br>שנה לאחר מכן נכתב מכתב תחת הכותרת "עין שריד צמאה למים": "הבאר שהייתה במקום נסתמה בשיטפונות חול או מחוסר השגחה. ניקוי הפילטר עלה עד כה כאלף לירות, אבל אין מים. הפתרון הוא, קידוח באר חדשה, לאחר מאמצים רבים הושג סוף סוף אישור משרד העבודה על סכום של 6000 ל"י בשביל קידוח חדש. אבל קידוח איננו. מי אשם בכך? אנשי עין שריד מאשימים את המועצה האזורית. המועצה האזורית מאשימה את התושבים ובין כה וכה אין מים". (מתוך: עיתון "אומר", 22.7.1953).<br>סביב בעיות מוניציפאליות מתארגן ועד תושבי עין שריד אשר פונה אל כל הגורמים המוסמכים על מנת לפתור את בעיותיהם. במכתב נרגש שנשלח אל שר הפנים מיום 1.4.1954 מתאר הוועד את מצוקת התושבים וקובל על גובה המיסים שעל כל תושב לשלם וכי הוא אינו עומד בשום פרופורציה לגובה המיסים במקומות האחרים. הוועד מבקש משר הפנים להקים ועדת חקירה שיבדוק את מצב היישוב וכך נכתב: "עלינו על הקרקע בכפר עין שריד בראשית 1950. מרכז הקליטה של מפא"י שלח אותנו למקום זה כמושב עובדים, תנועת המושבים הודיעה לנו שאנו לא מושב. הסוכנות הודיעה שאנו לא שיכון, ועד עכשיו אין אנו יודעים היכן אנו - במושב או בשיכון, רק דבר אחד יודעים אנו: קרובים אנו אל הגבול וחסרים במים, אחרי וויכוחים מרים ושביתות הסכימו ראשי המועצה האזורית הדר השרון לקדוח באר בעין שריד, בתנאי שכל אחד ישלם 50 ל"י. הסכמנו להצעה ושילמנו מדמי החפצים שמכרנו. מספר משפחות לא שילמו את החוב. תושבים אלה נכנסו לכפר ללא הסכמת הוועד ואחריותם מוטלת על המועצה האזורית.<br>הבאר נקדחה ונתברכנו בשפע מים השמחה לא הייתה שלמה. המועצה האזורית הפסיקה את העבודה והבאר הקדוחה נשארה עזובה. את הפסקת העבודה מנמקים ראשי המועצה בזה שלא כל התושבים שלמו את הכסף. האם אחראים תושבי עין שריד לחמש משפחות שהוכנסו ללא הסכמת הועד? הייאוש תקף את התושבים. מקצתם יוצאים לחוץ לארץ, מקצתם לעיר משפחה אחת התנצרה, שומעים אנו כי הסוכנות והממשלה נלחמות בירידה, מדוע לא יבואו אלה הנלחמים בירידה לראות את מצב חיינו הירוד ביישוב ספר, אשר גם את המים מונעים מאתנו? ייחקר נא משרד הפנים בעניין זה ויעניש את האחראים לירידה. ועד תושבי עין שריד". (מתוך עיתון "אומר" 26.2.1954).<br>על המחלוקת באשר למעמדה של היישוב כותב מזכיר המועצה האזורית "הדר השרון" אל מינהל המחוז ברמלה:<br>"...הסוכנות והממשלה טוענים שעין שריד הינו שיכון, מחלקת הקליטה של הסוכנות מסדרת את ענייני השיכון בניגוד לדעת המועצה. המועצה הציעה לסוכנות להרחיב את עין שריד בעוד 60 יחידות בכדי שהשיכון יוכל לשאת בעומס השירותים המוניציפאליים וכן יוכל להניע את הבאר..." (מתוך: ארכיון לתיעוד גוש תל מונד, תיק עין שריד, 24.3.1954).<br>עפ"י דעתו של המזכיר הפתרון לבעיית עין שריד היא הקצאת סכום של כ-6000 ל"י להקמת בריכת מים שתקשר אותה עם מכון המים בעין ורד וכן הגדלת היישוב ב-60 יחידות דיור תאפשר מצד אחד ניצול מרבי של הבאר ומצד שני התושבים יוכלו לעמוד בעומס השירותים המוניציפאליים. אך כל המוסדות שהקימו את היישוב התנערו מאחריות ודבר לא קרה.<br>למרות מצבה הקשה של עין שריד הצטרפו ליישוב בשנת 1956 שלושים ושתיים משפחות ממרוקו המונות כ-204 נפשות. במקביל לקליטתם של עולים אלה החלו עבודות מזורזות להקמת 45 צריפים דו משפחתיים עבור 90 משפחות חדשות אשר מקווים שיגיעו ליישוב בקרוב.<br>עם הגידול באוכלוסיית עין שריד המועצה האזורית "הדר השרון" בשיתוף עם משרד העבודה היפנו תקציבים ליישוב והחלו בסלילת הכביש המחבר את עין שריד למושב עין ורד.<br>בשנת 1957 מצטרפים היישובים עין שריד וחברותיה המושבים עזריאל ופורת אל המועצה האזורית "הדר השרון".<br>מתוך: כהן, מושיק, 1995 התפתחותו של היישוב עין שריד.
הדפסה | תגובה