|
מושב פורת עלה על הקרקע ב-17.4.1950, ל' ניסן תש"י. הוא ממוקם בתחום נחלת שבט אפרים - "בן פורת יוסף" ומכאן שמו, כמו כן המילה פורת היא צורה פיוטית של הצורה פורה.<br>אנשי פורת הגיעו לישראל מלוב - רובם מע'יריאן ומטריפולי. הם התרכזו במחנה העולים בבנימינה. חי חדד ורחמים חג'ג' למדו עברית באולפן בפרדסיה, ומקץ שלושה חודשים אספו את כל אנשי לוב במעברה ופרשו בפניהם את הצעת הסוכנות, להקים מושב עובדים דתי, שבו בית ספר דתי, מקווה ובית כנסת ובו לא יעבדו בשבת. 25 משפחות התקבצו סביבם. לאף אחד מהם לא היתה הכשרה חקלאית. רובם עסקו בלוב בצורפות, במסחר ובמלאכות זעירות.<br>ב-22.7.49 הגיעו 25 המשפחות לכפר יעבץ. המקום היה מאויש אז ע"י קבוצת "נצר-יששכר". התושבים החדשים התיישבו באוהלים סביב "בית שכטרמן".<br>משפחות עם ילדים קטנים קבלו חדרים בתוך הבניין. בבניין זה היו גם גן ילדים ובית ספר. לא היתה חלוקה לכיתות לפי גילאים והילדים הגדולים עזרו לקטנים יותר. המבוגרים עבדו במשך היום בעבודות יזומות ובלילות עסקו בשמירה. פרד אחד שימש את כל המתיישבים והוא שוכן באורווה, שהיתה בעצם בור, שנחפר במעבה האדמה. פרד זה היה המשאית והאמבולנס של המושב וילדים רבים כמעט נולדו בעגלה שלו. תוך כדי מגוריהם ביעבץ, החלו לבנות את בתיהם בפורת.<br>ב-17.4.1950 עלו על הקרקע במושב החדש. אדמות המושב כבר חולקו למגרשים בני 12 דונם בממוצע ועל כל מגרש הקימו אהל לצד בתי הקבע, שהיו בתהליך הקמה. מאוחר יותר החליפו את האוהלים בצריפים. בצריף מרכזי הקימו בית-ספר בן 3 כיתות וחדר אוכל, אולפן ומטבח מרכזי. בתקופה הראשונה בפורת המשיכו התושבים לעבוד בעבודות יזומות וחלק עבדו כפועלים חקלאיים שכירים ובמחצבת ראש העין. לאט לאט החלו להתפרנס מחקלאות. בשנים הראשונות גידלו תפוחי אדמה, גזר, בטטות וצנונית. מאוחר יותר החלו לגדל עגבניות, מלפפונים ובוטנים. בלילות, לאור לוקסים, היו כל בני המשפחה תולשים את הבוטנים משיחיהם. לקראת החגים היו אבות המשפחה מוכרים מתוצרתם בשוק בפרדסיה וקונים מצרכים לחג. שנתיים לאחר הקמת המושב קבלו המתיישבים רפתות קטנות ועגלה אחת. מאוחר יותר בנו לולים קטנים ובהם כ-50 עופות.<br>בחורף עפו הלולים ברוח והפרגיות מתו מן הקור. פעם נגנבה פרה מהמושב ע"י ערבי מקלנסוואה. רחמים חג'ג' נפגש עם השייך של הכפר וקבע לו אולטימטום - "אם הפרה לא תוחזר תוך שלושה ימים - נמצה עימכם את הדין!" לאחר זמן קצר הוחזרה הפרה בלווית עגל צעיר.<br>השנים הראשונות היו קשות, אך התושבים הסתדרו. הם המשיכו לשמור על מנהגיהם מלוב במשך שנים רבות. ערב לפני הברית היו קוראים ב"זוהר" לבריאות היולדת ואז עורכים חגיגה גדולה. בזמן הברית היו קושרים למצחו של הרך הנולד בד לבן, שנתפר במיוחד ובו צפורן מיובש, הריח המיוחד שמר את הנימול מפני אובדן הכרה. לכלה היו עושים מחרוזת מיוחדת משיח העמבר, שהפיץ ריח טוב.<br>הילדים דברו בבית עם הוריהם בשפה ערבית-לובית. בביה"ס שינן להם המורה את המילים העבריות עם פרושן בערבית וכולם יחד היו שרים את המילים החדשות.<br>בי"ס שכטרמן הוקם באמצע שנות החמישים. שם כבר חולקו הילדים לכיתות לפי קבוצות גיל. שלא בשעות הלימודים (ולפעמים גם על חשבונן) היו הילדים עוזרים במשק. בחלוף השנים, החלו בנות המושב לצאת לעבודה מחוצה לו וכך הכירו בחורים מעדות אחרות. בפעמים הראשונות הסתכלו על זוגות מעורבים אלה בעין חשדנית, אך עם השנים למדו לקבל לקרבם גם את מי שאינם לובים.<br>בפורת קיימים בתי כנסת רבים וזאת בגלל רבוי המתפללים ובגלל המרחקים הגדולים בתוך המושב. אילן גיא - יו"ר ועדת ההרחבה וחבר הנהלת המושב, דיווח לי על מצב המושב כיום: בפורת 91 משקים. בכ-20 מהם נמצאים גם בנים ממשיכים. כמו כן גרים במקום 15 תושבים. 64 מהמשקים פעילים בחקלאות. האגודה מטפלת בנושאים המוניצפליים - חינוך, תרבות, ספורט, דת, ביטחון ופיתוח.<br>החברים נמצאים באיגוד עוסקים, שמטפל בכל המשקים. האגודה מספקת גם שרותי הנהלת חשבונות. בחודש האחרון החל הליך פרטני של הסדר חובות מול "המשקם". המושב מלווה את הטיפול.<br>במסגרת פרויקט ההרחבה תבנינה בפורת עוד 125 יחידות דיור. עבודות הפיתוח הראשונות הושלמו. ל-118 תושבים נפתחו תיקים במנהל. כ-12 בתים נמצאים בבנייה. רוב המתיישבים הם בני המושב, חלקם בנים חוזרים. התקבלו 15 משפחות של תושבי חוץ. בחודש הקרוב ייצא מכרז ביוב להרחבה. במשך הזמן יחברו גם את המושב הקיים למערכת הביוב. בתקופה הקרובה יוצא מכרז לתשתיות התת-קרקעיות כולל במושב הקיים כמו כן יוצא מכרז לתשתיות על, שיכלול כבישים, מדרכות, תאורה, שבילי אופניים ועוד. התשתיות תכלולנה גם את המושב הקיים.<br>בפורת פעילות תרבות ונוער ענפה. זוהר חג'ג' בן המושב החל בעבודה ברוכה כעובד נוער וקהילה במושב. ועדת התרבות מלווה אותו בעבודתו. הקשישים נהנים מפעילות ענפה במסגרת המועצה האזורית. בקרוב יעבור מבנה המזכירות הקיימת הסבה למועדון קשישים.<br>פרויקט החיזוק במושבים מפעיל בפורת תוכנית להשכלת מבוגרים, מרכז למידה ובית הגיל הרך. בשם כל תושבי פורת מבקש אילן גיא להודות לבלהה לב טוב רכזת פרויקט החיזשוק, שעושה עבודת קודש. כמו כן מבקש אילן להודות למשרד השיכון ולמועצה האזורית לב-השרון האחראים לפרויקט.<br>מתוך: אורנה רוזיצקי הדס. שבשבת לב השרון גיליון 12.
הדפסה | תגובה