| פרק ה' |
"עד מהרה בא הקץ לכול. בארץ פרצו מאורעות הדמים של 1936-1939. גם הגוש שילם את קורבנותיו הראשונים. ראשון נפל השומר ישראל גולדברג (ג'ימי) וזמן קצר לאחר זאת ניכרה קבר אחים לארבעה חברי עין-ורד שנפלו בדרכם לעבודה בפרדסים. חברי המושבים יצאו בלילות לשמור בעמדות וכולם חרדו לשלומנו - הילדים.<br>בתחילה הרשו לנו ללכת לביה"ס בליווי נוטרים. הנוטרים בדקו את הדרך והיו תופסים עמדות על הגבעות כדי לאבטח אותנו. אך עם גבור המאורעות הוחלט סופית שההליכה לתל מונד מסוכנת מדי ואסרוה עלינו. עברנו ללמוד בכפר. בכל חדר למדו שתים-שלוש כיתות, כך למדנו קרוב לשנתיים. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה.<br>המלחמה גרמה להרגעת הרוחות בין היהודים והערבים, ומאחר שהסכנה חלפה הוחזרנו לביה"ס בתל-מונד."<br>מתוך: הדר השרון שלנו - גוש תל מונד, הוצאת המועצה האזורית הדר השרון, 1972. הדפסה | תגובה |