"מן הימים הראשונים במושב פגשנו בשכנינו הערבים, כשהם באו רכובים על חמורים למכור ירקות וביצים למתיישבים החדשים. את הפרות הראשונות במשק - והחמורים קנו מן הערבים. לא פעם התגלו הערבים כסוחרים ממולחים. כשהם הערימו על המתיישבים הראשונים שלא ידעו את תורת החקלאות. הם הביאו פרה שלא חלבוה יום או יומיים. המתיישב חלב מלוא הדלי, אך לדאבון ליבו התבררה התרמית כבר למחרת היום כי הפרה אינה מן המניבות ביותר. גם תבן לפרות וגרעיני דורה לעופות קנו מהערבים.<br>באותם הימים היו הדרכים, דרכי עפר, ורק חמורים וגמלים יכלו לעבור בהן. כאשר החלו לבנות בתים בכפר היו הערבים מביאים בשיירת גמלים את חומרי הבניין - זיפזיף וחצץ. אנו הילדים אהבנו מאוד לראות איך הערבים מבריכים את הגמלים כשהם משמיעים מגרונם חרחור ארוך חר... חר... חר... הגמל היה קורס תחתיו, הערבי היה מתיר את החבל, הזיפזיף נשפך על הערמה שהלכה וגדלה. כל ביקור של הערבי היה נגמר ליד ברז המים. הוא היה רוחץ את ידיו, פניו ורגליו, משקה את חמורו וממלא מים בכליו. באותם ימים לא ידעו הערבים לקדוח בארות עמוקות, וכדי לשמור על יחסי שכנות טובים התירו לערבים לבוא ולהשקות את עדריהם ולמלא מים בכליהם.<br>לעתים השתמשו הרועים ברשות זו לרעה. הם היו עולים לרעות את עדריהם בתוך הפרדסים ומחבלים בנטיעות. אז היו באים השומרים (ברכיבה על סוסים) לגרשם מן השטח. לעתים התפתחו תגרות קשות בין הערבים שרצו להרוס ואף לגנוב, לבין העובדים והשומרים.<br>תקופה קשה הייתה בזמן המאורעות. הערבים התנכלו ליהודים בכל הארץ. בתקופה זו לא נראו ערבים בכפרינו, רק שמענו מדי פעם יריות והורינו עסוקים היו בשמירה. מעל גגות הבתים הקיצוניים בכפר הציבו זרקורים לשמירה. ליד הזרקורים שמרו האמהות על-פי תור ובעמדות מסביב לכפר שמרו הגברים.<br>בימי מלחמת השחרור נותק הקשר עם הערבים. הם זממו להרוס את הישובים. ירו ותקפו. במיוחד סבל הישוב הדל שהיה בכפר יעבץ שהיה מבודד ביותר.<br>בוקר אחד יצאו המונים רבים מטול-כרם לעבר הישוב כשהם יורים וצועקים. המגינים נלחמו בחרוף-נפש כדי להדוף את המתקיפים. הקרבות גברו. יום לפני הכרזת המדינה נערך קרב אכזרי בין חיילינו לבין חילי צבא עירקי שהיו בכפר טירה. בקרב נורא זה נפלו הרבה מבני הגוש.<br>לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, הגיעו תגבורות של חיילים ונשק, והצבא הערבי הלוחם נהדף. טירה ושאר הכפרים בסביבה נכבשו על-ידי צבאנו. הם היו צריכים להסתגל לחוקי מדינת ישראל."<br>מתוך: הדר השרון שלנו - גוש תל מונד, הוצאת המועצה האזורית הדר השרון, 1972.
הדפסה | תגובה