"ארגון "חקלאי תל-אביב" היה שמה של קבוצת חברים שמטרתה הייתה לעלות להתיישבות. בתחילה חשבו לעבוד בעיר כפועלים, אבל לגור מחוץ לעיר כדי שליד כל בית יהיה משק קטן. אדמת הארגון צריכה הייתה להיות על יד הירקון, אך מאחר שקניית האדמה לא יצאה לפועל נרשמו חברי הארגון להתיישבות.<br>סביבת תל מונד מצאה חן בעיני החברים, אבל האדמה הייתה עדיין בידי הערבים. החברים קיוו שהקרן הקיימת תרכוש את האדמה ובינתיים התפזרו החברים במושבות השרון הקרובות לגוש. חברי כפר-הס וחרות התכוננו לקראת עלייתם על הקרקע, ואז החליטו חברי ארגון ת"א לקנות מכספם את אדמת עין-ורד. ניקנו 70 דונם אדמה (במחיר של 2.80 ל"י הדונם). אחרי הקניה הלכו לקק"ל ודרשו זכותם לעבודה והתיישבות. האישור התמהמה אך החברים החליטו ליצור עובדות.<br>בחורף 1932 הגיע תורי לעבור לעין-ורד. העברתי את הצריף והפרה שלי. החורף היה קשה, במשך חודש ימים ירדו גשמים חזקים. כל הצריפים עמדו בחצר מוקפת גדר. מים הובלנו בחביות. מצב החברים היה קשה - לא הייתה עבודה, לא היה מספיק מים כדי לפתח משק חקלאי, ובכל זאת החלטנו להכין משתלת הדרים לנטיעת פרדסים, ואז התחלנו לקדוח באר. הבאר נחפרה בידיים. בעומק של 24 מטר נמצאו מים. השמחה הייתה גדולה. לאט לאט הצטרפו עוד חברים. הפרדסים החלו לגדול. ערכנו הגרלה לחלוקת השטח למגרשים.<br>1. מהיכן קנינו מזון? את הלחם הביאו מכפר-סבא פעמים בשבוע, יתר מצרכי המזון הובאו בתור על ידי חבר. הקניות היו דלות כי כסף לא היה.<br>2. קושי נוסף היה עניין התחבורה. כמובן שאוטובוס לא היה, התחבורה התנהלה במכונית משא דרך כפר-סבא וטירה. רופא היה בכפר-סבא, ורק לאחר שנים בא חובש לתל-מונד.<br>3. עין-ורד גדלה והתרחבה. נוספו לה שני חלקים "עבר-הירדן" (ואדי עמוק רחב ידיים הפריד בינה לבין המרכז) וכן בירוביג'ן הרחוק מהמרכז ולכן נקרא על שם האזור ההתיישבותי היהודי המרוחק ברוסיה."<br>מתוך: הדר השרון שלנו - גוש תל מונד, הוצאת המועצה האזורית הדר השרון, 1972.
הדפסה | תגובה