"בהתחלה הייתה שממה ללא עץ, ללא ישוב וללא דרך. והסביבה כולה ריקה מכל ישוב יהודי. הישוב היהודי הקרוב ביותר כפר-סבא. גם הישובים הערביים מעטים. חברת הכשרת הישוב ניגשה עוד בשנת תרפ"ח 1928 לרכוש שטחים נרחבים באזור. והתקופה היא תקופת הפריחה לפרדסנות בשפלה ובשרון. גם אדמת האזור, אדמת חמרה, ראויה מאוד למטעי הדר. ואז נרתם סר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט) בהשפעתו של פרופ' חיים ויצמן לעבודת בנין הארץ.<br>ובשנת תרפ"ט 1929 נוסדה בראשות סיר אלפרד מונד, החברה ל"מטעי א"י", שהציבה לה מטרה לרכוש את כל השטח בין כפרי המשולש עד חוף הים ולנטעו מטעי הדר. שטחי האדמה הראשונים נרכשו על ידי החברה ואחרי שהובאו בחודש יולי מחרשות ענק ("פאולרים") התחילו בהכשרת הקרקע לנטיעה. ומיד אחרי התחלת עבודת ההכשרה פרצו מאורעות תרפ"ט. עבודת ההכשרה נפסקה לזמן מה. אך חודשה עם הרגעת הרוחות.<br>עם חידוש עבודת ההכשרה הוקם מחנה הצריפים הראשון על הגבעה במרכז האזור, וזה "מחנה תל מונד", ראשית הישוב בכל האזור, נשא את שמו של מיסד החברה ויוזם ההתיישבות בשרון הצפוני. בו הוקם גם בניין בן קומתיים לצרכי המשרד ומטבח פועלים גדול, ששימש גם מועדון ואולם לאספות. לאט לאט הפך המחנה הארעי ולבש צורה של ישוב. גם משפחת ישראל זיו מאנגליה הצטרפה אל חברת "מטעי ארץ ישראל" והחלה בפעולתה הברוכה ובעזרתה הרחיבה החברה את שטחי המטעים. בשנים 1934-1930 נטעו 2160 דונם פרדס ונמכרו חלקות חלקות ברובן ליהודים בחו"ל ומיעוטן לתושבי הארץ. בעלי הפרדסים לא באו לשבת במקום. אלא אחדים בלבד, והפרדסים נעבדו על ידי החברה בעזרת פועלים שכירים.<br>"חברת מטעי ארץ-ישראל" ניגשה להקים את הנקודה המרכזית ליד ברכת המים. להעביר לשם את משרדיה ואת המחסנים ולישב על אדמתה את עובדיה, היא בנתה את עשרים הבתים הראשונים בשביל פקידיה והקציבה על יד כל בית שני דונם למשק עזר. כך נוסדה בשנת 1931 "שכונת הפקידים" בתל-מונד.<br>זה עורר אצל המרכז החקלאי, ובראשו אברהם הרצפלד, את הרעיון לקשור את גורלם של כמה מן הארגונים החקלאיים במפעל "חברת מטעי א"י" ועל ידי כך לעזור להם להגיע להתיישבות הנכספת באמצעיהם המעטים וכפועלים שכירים בפרדסי החברה. שלושה ארגונים של פועלים חקלאיים היו המועמדים להתיישבות בגוש תל-מונד: 1. "ארגון יזרעאל" בכפר יחזקאל; 2. ארגון "חרות" בכפר סבא; 3. "ארגון חקלאי תל-אביב".<br>חברי הארגונים השתתפו בחסכונותיהם הדלים גם בהוצאות רכישת הקרקע וכל חבר הכניס לרשות הקהק"ל סכום של 20 ל"י. לעזרת הארגונים, שהחלו בכוחות עצמם להקים את הישובים, באה חברת "התיישבות האלף" וחברות אחרות, כגון "ניר" ו"בתי הכפר".<br>מתוך: ד"ר חיים שיבר, המקור - "הם הלכו", הועתק מהדר השרון שלנו - גוש תל מונד, הוצאת המועצה האזורית הדר השרון, 1972.
הדפסה | תגובה