"ב-1932 הגעתי למקום שומם שרק עשבים שוטים, עקרבים ונחשים וגם תנים מייללים שלטו בו. במקום שומם זה צמח לו לאט לאט כפר לתפארת, כפר הס.<br>בהתחלה כל משפחה הקימה לה צריף קטן בשטח שהיום הוא מוכר כרחוב של גל, הרחוב המערבי. הצריף של משפחתנו היה קטן, כך שאני, ילדה בת שבע, הייתי צריכה ללכת לישון בצריף של משפחה שכנה בלי ילדים. ללכת לישון בלי אימא, ילדה קטנה, בערבי חורף, חושך, ובוץ - זה היה קשה ועצוב, אבל לא הייתה לי ברירה.<br>אחר כך, כאשר הוגרלו המגרשים, עברה כל משפחה לנחלתה עם הצריפים המשפחתיים. במשך הזמן החלה גם בניית הבתים וצריפי המגורים הפכו להיות מחסנים או מבני משק.<br>משפחת קפלן, אחרי שעברה לגור בביתה החדש, תרמה את הצריף שלה למועדון נוער. זו הייתה שמחה של ממש. היינו אסירי תודה למשפחת קפלן. סוף סוף היה לנו, לנוער, בית והיה איפה להתאסף. קישטנו את הצריף ככל שיכולנו באמצעים הדלים שעמדו לרשותנו. בימי חול שיחקנו בחוץ, כמובן רק בשעות הפנויות אחרי העזרה, שהיינו חייבים בה בבית. בערבי שבתות התאספנו במועדון למסיבות שבת. תוכן הערבים האלה הייתה שירה בציבור, הקראת פיליטונים, יציר עטינו, או קריאת ספרות מתאימה. העיקר בערבים אלה היו הריקודים, כמובן ריקודי עם, ריקודים עד כלות הנשמה.<br>אז עוד לא היה רדיו, רק אחד במזכירות המושב, על טלוויזיה עוד לא שמעו בכלל ועוד שני דורות יעברו עד למחשב ומשחקי מחשב. כך שהיינו זקוקים אחד לשני. אכן היינו חבורה מלוכדת מאוד והעשיריה הראשונה - המחזור הראשון בבית הספר הגושי, למשל, עד היום שומרת על קשר ועל מפגשים. למרבה הצער חלק מאותה חבורה כבר אינו איתנו.<br>את המועדון בכניסה לכפר בנו ב-1946. המועדון החדש בהשוואה לצריף של קפלן היה ארמון של ממש. הוא שקק חיים תוססים של נוער תנועת המושבים אבל גם המבוגרים נהנו ממנו. בחורף הוא שימש לקולנוע בערבי שבתות, בקיץ ההקרנה הייתה על קיר מחסן האספקה הישן, שחלק ממנו עדיין משמש למחסן של הסופר של היום. את הסרטים קיבלנו ממרכז התרבות של ההסתדרות, היה גם מקרין מחברי המושב, הציבור היה צריך רק להביא כיסאות ואת זה גם בקיץ וגם בחורף. התשלום נכלל בתקציב המושב.<br>כעת אנו מניחים אבן פינה למועדון נוער חדש. אכן עברנו דרך ארוכה. אני רוצה לאחל לכל צעירי הכפר, בני הנוער של היום:<br>תהיו מאושרים בו כמו שאנחנו היינו מאושרים בצריף של קפלן, תאהבו אחד את השני כמו שאנחנו אוהבים את חברינו עד היום ולפעמים תזכרו שאת המפעל הנפלא הזה שקוראים לו כפר הס, הקימו ובנו אנשים נועזים שמסירותם למפעל הציוני הביאה אותם למקום זה"<br>מתוך: טקס הנחת אבן הפינה למועדון הנוער החדש בכפר הס, 11.1.2004.
הדפסה | תגובה