|
את מהלך קרב טירה אפשר לחלק לשני שלבים עיקריים: שלב א' הינו שלב הגעה והתמקמות בחורשת האקליפטוסים ושלב ב' המשך התקדמות מחלקת החוד לכיוון טירה ונפילה למארב הערבים.<br>שלב א': - בשעה 09:30 התקבלה הוראת יציאה לכיוון טירה, שלושת המחלקות החלו לנוע מכיוון החורשה בכפר הס בשורה עורפית בין הכרמים והשדות אל רכס הגבעה בה נמצאת חורשת האקליפטוסים. את מחלקת החוד שהורכבה מאנשי כפר הס הוביל מיכאל שביט (מנדה) שהיה המ"מ. בשעה 11:20 התקבל דיווח מתצפית הבריכה של כפר הס שמחלקת החוד הגיעה לחורשת האקליפטוסים.<br> שתי המחלקות האחרות התמקמו אף הם עפ"י דיווח זה לאחר כ- 10 דקות. עם הגעת מחלקת החוד לחורשת האקליפטוסים הציב המ"מ שני רגמים על הרכס וכל חיילי המחלקה התפרסו בשטח התחפרו והתמקמו, ואחריהם גם שתי המחלקות הנוספות. המטרה בשלב זה היתה להתמקם ובקבלת פקודה לירות על הכפר. מנקודה זו ניתן היה לראות את כל כפר טירה והתחושה היתה כי הכפר שקט ואין בו תנועה.<br>בשלב זה ע"פ העדויות נפלט כדור מאחד הנשקים של הכוח. פליטה זו לא גררה ירי חזרה לעבר הכוח דבר שחיזק את התחושה כי הכפר לא מוגן.<br>שלב ב': משהתקבל הרושם כי הכפר ריק ולא מוגן, ניתנה הוראה למחלקת החוד להמשיך ולהתקדם באותו מבנה לעבר הצברים ומטעי הזיתים שבפאתי טירה. שלושת הכיתות של מחלקת החוד החלו בתנועה לעבר טירה כאשר כיתות כפר הס ועין ורד כשני אגפים קדמיים וכיתות בני דרור כבסיס מרכזי ומאסף מאחריהם.שתי המחלקות והאחרות נותרו מאחור בחורשת האקליפטוסים בהמתנה.<br>תוך כדי התקדמות של כיתות החוד וכאש רק הגיעו למרחק של 200 מ' מטירה, נפתחה לפתע אש חזקה על הכוח מהחזית והאגפים מנשק קל ואוטומטי. מרגע זה הקרב יוצא מכלל שליטה מספר רב של לוחמים נפצע ואף נהרג, ואלו שנשארו בחיים מחד לא יכלו לזוז עקב מטר האש החזק ומאידך ניסו לחלץ את הפצועים מהשטח.<br>בראיון מאוחר תיאר מיכאל שביט (מנדה) המ"מ את שנעשה מנקודת ראייתו: "התקדמנו אולי 50 מ' ואז נפתחה אש מלפנים ומימן. ראיתי חברים שלי משני הצדדים נהרגים ונפצעים. היו צעקות מכל הצדדים , היה חם מאד, היו ברחשים באוויר ואז כל אחד תפס פצוע והתחיל למשוך אותו אחרונית... שלושת המכ"ים שלי נהרגו".<br>נסיגת הכוחות חזרה לכפר הס היתה בתחילה יוזמה עצמית של חלק מהלוחמים . חלק מהלוחמים הצליחו לפנות את הפצועים לחורשת האקליפטוסים ולחזור ולסייע לפצועים נוספים.<br>הקרב הסתיים לקראת שעות הערב כאשר כוחותינו נסוגו חזרה לכפר הס. בשטח הושארו פצועים והרוגים שלא ניתן היה לפנותם עקב האש הכבדה. ניסיונות נוספים לסרוק את השטח לא הניבו פרי, גם לאחר שלושה ימים כאשר הצלב האדום נדרש לסייע בחיפוש אחר ההרוגים, הוא נתקל בהתנגדות ערבית.<br>במהלך הקרב נהרגו 23 הרוגים, 4 לוחמים נעדרים עד היום ונפצעו רבים.<br> (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
הדפסה | תגובה