|
הגשת הצעת חלוקת שטח גוש תל מונד לשתי רשויות לוותה במחלוקות, ומו"מ משפטי אורך על מנת להגיע להסכמה על חלוקת הרכוש והשטח: בסוגיה זו התפתח כאן מאבק כאשר כל אחד מן הצדדים ניסה לצאת כמה שיותר "מורווח" מחלוקת הרכוש והשטחים באזור. עקב המחלוקות הרבות בסופו של דבר הוגשו שתי הצעות לחלוקה למינהל המחוזי של משרד הפנים.<br>מאבקי הרכוש והשטח נמשכו זמן רב, וספיחים של מאבקים אלה גם התגלו במהלך השנים אחרי הפרדת הרשויות.<br>בסופו של דבר שר הפנים רוקח הכריז על כינונה של המועצה המקומית תל מונד בתאריך 10.6.54.<br>כל תהליך הפרדת הרשויות לווה בתככים ומאבקים אישיים בין דמויות מרכזיות אשר מילאו תפקידים שונים כנציגי ציבור. בנוסף לכך מוסדות שונים ורבים היו מעורבים בנושא: ועד הפועל של ההסתדרות, מועצת הפועלים, מרכז מפא"י, משרד הפנים, המרכז החקלאי, ועוד; כאשר לעתים היו ניגודי אינטרסים בין הארגונים השונים בסוגיה הנידונה, ואין ספק כי נקודה זו לא תרמה להפרדה "תקינה" של הרשויות. המאבקים הבין-אישיים וניגודי האינטרסים הבין-ארגוניים תרמו לכך שגם לאחר ההפרדה נמשכו סכסוכים שונים על סוגיות מנהליות שונות בחיי גוש תל מונד. אחת מתוצאותיה הבולטות של הפרדה כואבת זו הייתה ההפרדה של בי"ס הממלכתי של תל מונד לשני בתי ספר נפרדים באותו שטח בשנת 1959. הפרדת בתי הספר הינה אחת מן התוצאות הבעייתיות ביותר שבאו בעקבות הפרדת הרשויות.<br>ביטוי נוסף למאבקים פוסט-הפרדה היה מיקום משרדי המועצה המקומית החדשה. המועצה המקומית דרשה שני חדרים בתוך מבנה המועצה האזורית, אך זו סירבה. רק לאחר התערבותו של מנהל המחוז במשרד הפנים הוקצבו למועצה המקומית שני חדרים במבנה המועצה האזורית.<br>למרות כל הנאמר לעיל, הפרדת הרשויות תרמה בעיקר בכך שתושבי תל מונד והשכונות יכלו להתחיל לפתח את יישובם ולנהל את ענייניהם בעצמם, וכמובן שיחררה את המועצה האזורית מעול הטיפול בתל מונד, אשר ככל הנראה לא היו מוכנים ובנויים לכך.<br>מתוך: ארכיון המוזיאון לתעוד גוש תל מונד: בר-אברהם, רונן, 1996, הפילוג בשלטון המקומי בגוש תל מונד בשנות ה- 50 - סמנריון בלימודי א"י, מכללת בית ברל.
הדפסה | תגובה