5.12.43 - יום שני, ב' בתמוז תש"ג

בשמחה רבה מהולה בעצב עמוק שרויים אנו במושבנו כפר-הס. באו שני הבנים שלנו אריה ומיכה במדי צבא. הם הגיעו לכפר-הס ב-2 ביולי 1943 ועליהם לחזור ב-13 ביולי לאי-שם... תחילה לא האמנתי שהחיילים שלנו באו לחופשה, אבל, זאת מציאות. בערב התלבשתי והלכתי עם אחותי להיפגש עם החבר'ה.<br>היינו אצל משפחת אריה גלונסקי ואכלנו מכל טוב. בכניסה ישבו מספר משפחות על יד שולחן ארוך וערוך משקאות ומאכלים. פתאום באה עלי התרגשות או ביישנות ולא יכולתי להוציא מילה מהפה, רק לחיצת יד חזקה וחיוך ידידותי, ובזה סיימתי פגישתי הראשונה. הנה הם, אותם האריה והמיכה כמו שהכרתי אותם, אולי זה רק כלפי חוץ, מי יודע מה מתרחש בלבם פנימה, מי יודע אם לא מכסים את העיקר? מי יודע?... אינם מספרים כלום על חייהם בבנגזי, התלבטויותיהם והרפתקאותיהם הרבות במשך 10 חודשים בחזיתות השונות.<br>גם יוחנן דובסטר ומיכאל קרסל היו בחופשה. זה היה שבוע עם מגוייסינו. גם יצחק טיטיבסקי היה בבית. במוצאי שבת התאספנו בחורשת האקליפטוסים. הדליקו מדורה, שני בנים שמרו על האש ואנו ישבנו במעגל ושרנו. הדפסה | תגובה

חזרה