|
מחנה העבודה של "החברה למטעי ארץ ישראל בע"מ" הוקם במרכז האזור ונשא את שמו של מייסד החברה ויזם את ההתיישבות בגוש תל מונד.<br>בחודש אוגוסט 1929 הובאו מאנגליה מכונות ענקיות - "פאולרים" לחרישת האדמות. אז הוחל בהכשרת השטח לנטיעות .<br>על ימי בראשית סיפר גרה וייצמן: "ימי בראשית של תל מונד. בעיני רוחי אני רואה כברת אדמה גדולה ושוממה שרק "חילפה" משתרעת עליה לאורכה ולרוחבה. במרחב מה, בכיוון מזרח פזורים בוסתנים וגדרות צבר שמאחוריהם מסתתר, הכפר טירה - היישוב היחיד בסביבה. אדמות בלתי מיושבות שאף מחרשת הפלח הפרמיטיבית טרם פילחה אותן, וגם בשטח שעליו עתידה להיבנות תל מונד לא היה סימן למבנה כלשהו, פרט לאוהל גדול מלבני, דמוי קופסת גפרורים עצומה ופתוחה. לא אברזין בד אוהלים פרוש עליו, אלא רשת דקיקה לשמור על שלושה עשר תושביו מפני היתושים נושאי הקדחת. ובאוהל צוות של תריסר מכונאים, כולל ראש הצוות והתושב השלושה עשר, הוא כותב הטורים האלה. נוסף לאוהל עומדת בשדה שתי מכונות קיטור עצומות, כשני סוסי יאור. מרחק של קילומטר מפריד בין אחת לשניה וכבל פלדה מקשר אותן ומושך מחרשת ענק מזו לזו וחוזר חלילה. כל מהלך של המחרשה חופר תעלה עמוקה בקרקע הבתולה ומגבב בשני צדדיה תלמים גבוהים דמויי גלי ים נעים, המפיחים רוח חיים לתוך השממה. כאן על שטח נרחב יינטעו עצי הדר, וממדיו של הפרדס, בגמר הנטיעות, יהיו כשל יחידה משקית רצופה. מקץ עשר שנים יהיה זה הפרדס הגדול ביותר בארץ ובין המעטים בעולם בגודלו..." (מתוך: גרה וייצמן: תל מונד - מוקד פיתוח אזורי" בתוך ספר כפר הס, בתוך בן ציוני יעקב, ספר כפר הס).<br>במחנה גרו הפועלים וחברי האירגונים לפני עלייתם להתיישבות וגם אנשי מטעי א"י ומנהליה.<br>אהרון צירלין (צור) תיאר את המחנה: "הגעתי לתל מונד ב- 17.3.1930 למחנה. היו אז שני צריפים גדולים. אחד מהםשימש כמטבח וחדר אוכל, והשני היה צריף מגורים לעשרה פועלים ללא משפחות. נוסף לשני הצריפים האלה היו 10 צריפים קטנים. בכל צריף היו שני חדרים עם מטבחון ופרוזדור. חדר אחד היה מיועד לשני אנשים וחדר אחד לשלושה. לפני שהוקם המבנה השתכן המשרד בקרון. כשבאתי עדיין לא היה הבניין הדו קומתי קיים" (מתוך: ארכיון לתיעוד גוש תל מונד - כתבי אסתרין - חלק ראשון).<br>"בסוף 1930 או תחילת 1931 עמד כבר על תילו המבנה הדוקומתי - משרדי הנהלת החברה. אז גם התחילו לבנות את הבתים בשדרה". מצד המזרחי של הכביש הוקם בית בשביל המנהל האדמינסרטיבי ליפשיץ, והבית השני היה בשביל גרא ויצמן, האגרונום המקצועי. ביתו של ליפשיץ, במרוצת הזמן, שונה והיה לבית הלורד, שהיה מתגורר בו כשהיה מבקר תל מונד". (מתוך: ארכיון לתיעוד גוש תל מונד - כתבי אסתרין - חלק ראשון).
הדפסה | תגובה