תחילתו של ארגון "חרות" בשנת 1927 .חברי הארגון אנשי העלייה השלישית והרביעית, יוצאי ארצות מזרח אירופה ,פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת אשר תשלב את עבודת האדמה עם עבודות חוץ עד הגעה לרווחה כלכלית.<br> הקבוצות התארגנו במספר מקומות בארץ -בפתח תקווה, בכפר סבא, ברמת-גן, בתל-אביב ובנהריים, כאשר מפעם לפעם הם מקיימים כנסים על מנת לשמור על קשר ולעמוד על התקדמות ההתיישבות. כל חבר הפקיד בקופת הארגון סך של 20 לא"י שהיווה את הבסיס לרכישת האדמה.<br>הארגון מנה כ- 200 חברים ולא נמצאה בעבורו יחידת שטח שתוכל לכלול את כולם. קבוצת "חי" שדרשה להתיישב על יד הרצליה פרשה ,חלק מהחברים הקימו את ירקונה ואת כפר אז"ר, ואנשי "חרות -יהודה"החליטו להקים את יישובם בסמוך לתל-מונד על גוש אדמות טירה מיסקי אשר נרכשו בכספם ובעזרת המוסדות המיישבים- הקרן הקיימת וחברת הכשרת היישוב.<br>השם "חרות-יהודה" ניתן לארגון בשנת 1927 לציון מרד בר-כוכבא שחל לפני 1800 שנה. עם העלייה על הקרקע קוצר השם לחרות.<br>המושב נועד להיות מבוסס על הפרדס, הן מבחינת טיב הקרקע המים והאקלים וגם כי רבים מהחברים עבדו במושבות בפרדסים והידע שנצבר היה רב. ב1928 הוקמה משתלת הדרים בכפר-סבא ע"י חברי הארגון, ומשתלה זו היוותה את הבסיס לנטיעת הפרדסים. חלק מהחברים עבר להתגורר במחנה בתל-מונד ועסק בעבודות בפרדסי הלורד ובחריש ראשון של השטח החדש. ב1930 הוקמו צריפים ראשונים במחנה חרות והחיים התנהלו שם בקומונה - מטבח משותף ועזרה הדדית. הוכנה תוכנית של הישוב על ידי האדריכל קאופמן ,נקדחו בארות שמומנו בכספי החברים ונערכה פרצלציה של השטח, לכל יחידה משקית הוקצו 3 דונם כמגרש לבניית הבית ,מבני המשק-רפת ולול, נטיעת עצי פרי וגינת ירק. 6 דונם לפרדס ועוד כ-3 דונם לגידולי שלחין.<br>בעשור הראשון מנה המושב כ-80 יחידות. בסוף שנות השלושים התווסף למושב ארגון "הדרום" ובו 14 יחידות.<br>ערב מלחמת העצמאות השתרע המושב על כ-1500 דונם ובהם פרדסים גידולי ירקות,בוטנים ותפוחי-אדמה,לולים ורפתות .חלק מהחברים עסק בעבודות חוץ להשלמת ההכנסה תוך כדי פיתוח המשקים בעבודה בלילה בשבתות ובחגים.<br>נבנו מוסדות ציבור גן ילדים ומרפאה, הצרכנייה מועדון הנוער ובית הכנסת שכנו בצריפים. לשרות הענפים החקלאים -מחסן מספוא לבעלי-חיים ,בית קירור ומחלבה, בריכות לאגירת מים ומערכת הולכת מים לשטחים.<br>לאחר מלחמת השחרור התרחב המושב גם בשטח וגם במספר התושבים. המושב קלט 20 משפחות עולים ובנים, ניטעו פרדסים חדשים נבנו מכון תערובת וסילו ומחלבה מודרנית, גם מוסדות התרבות זכו לעדנה .בית עם ,מועדון בנוי לנוער ומגרש כדור-סל מרוצף .נסללו כבישים שהקלו את המעבר בחולות הקיץ ובבוץ של החורף.<br>במלחמות ישראל נפלו 11 מבני המושב ושמותיהם חקוקים על מצבת הזיכרון שם מתייחד כל המושב עם זכרם בערב הזיכרון.<br>לאחרונה פשט המושב צורה ואופיו החקלאי הולך ומשתנה.ענף ההדרים שהיווה את גולת הכותרת ירד מגדולתו ובהתאם לכך גם הצטמצמו שטחי הפרדסים והמטעים. גם עיסוקי החברים השתנו, דור הביניים עוד ממשיך בחקלאות -פרדסים ופרחים, אבל הדור הצעיר נוטה כיום לעיסוקים רווחיים יותר.<br>המושב התרחב וקלט 120 משפחות בשכונת בנים רובם צאצאי דור המייסדים המשתלבים יפה בחיי המושב.
<br>כיום מונה המושב כ-300 משפחות שהן כ-1200 נפש.<br>(החומר נכתב ע"י אסא ברטוב, מושב חרות, 2004). הדפסה |
תגובה
