הבסיס שעליו נבנתה חרות היה ענף ההדרים. עוד טרם העלייה על הקרקע הוכנה משתלת הדרים בכפר סבא ע"י חברי הארגון, הייתה זו משתלה לדוגמא שמשכה מבקרים רבים ומנהיגי הישוב. המשתלה שמשה גם כבסיס התארגנות לעלייה על הקרקע ומקום למפגשים וכנסים של חברי הארגון.<br>בד בבד עסקה קבוצה שנייה של חברים בהכשרת הקרקע, חריש ראשוני של השטח ע"י מחרשות גדולות הנגררות ע"י כ 6-8 סוסים.<br>קבוצה נוספת עסקה בחפירת בארות שכידוע נקדחו בעבודת ידיים. שאלת המים בחרות היא קריטית ומלווה את המושב לכל אורך שנות קיומו. מאגר המים אשר נמצא בחרות שייך לאקוויפר החוף, קל יותר להגיע אליו עומקו נע בין 20-60 מטר, אבל שפיעתו נמוכה ואורך חייו קצר. אדמת חרות מחוררת בעשרות בורות קידוח שהתמוטטו או שחרבו. המושב שמר תמיד בקנאות על מערכת מים עצמאית כאשר הוא נושא במלוא הוצאות הקידוח החל מהיום הראשון על הקרקע. כיום פעילות 5 בארות המספקות את המים לכל שטחי המושב דרך מערכת מסועפת של בריכות אגירה ומשאבות עזר.<br>בתחילת שנות הארבעים הופיע ענף חדש בכפר-גידול ורדים, מספר חברים התמסרו לענף זה אשר השתרע על עשרות דונם. מאחר ולא היו אז אמצעי קרור , נאלצו המגדלים לקטוף את הפרחים סמוך למועד המשלוח , הדבר היה כרוך בעבודת לילה קשה מפני שההובלה אל העיר נעשתה ע"י משאית החלב שיצאה עם שחר או עם האוטובוס הראשון.<br>ענף נוסף שהתפתח היה משתלות עצי פרי ובעיקר הדרים, שתלני חרות היו ידועים באיכות השתילים ובקידום הענף.<br>עד קום המדינה היה השטח החקלאי של המושב כ-1500 דונם. יחידת המשק התבססה על 6 דונם פרדס, על שטח של ירקות או תפוחי אדמה ובוטנים בגודל של 3 -4 דונם, על רפת ובה מספר פרות שהובאו מהולנד ועל לול קטן. כמובן שמשק בגודל שכזה לא היה יכול לספק פרנסה למשפחה ולאפשר המשך הפיתוח, ורוב החברים עסקו גם בעבודות חוץ דבר שגרם לנטל על החברות שבנוסף לעבודות הבית שלא היו קלות נאלצו גם לשאת בעול המשקי. התחרות בשוק בין התוצרת מהמשק היהודי לבין התוצרת הערבית הייתה קשה ומרה וזכורות שנים רבות של עבודה ללא רווח כל שהוא.<br>עם קום המדינה חל מהפך ברווחיות, שטח המושב הוכפל, הגידול באוכלוסייה הביא לביקושים של תוצרת חקלאית, שוק ההדרים נפתח שוב ליצוא לאירופה לאחר שהיה סגור כל שנות מלחמת העולם השנייה. ניטעו פרדסים חדשים ,נבנו לולים ומגוון התוצרת החקלאית הלך והתרחב. הוכנסו ענפים חדשים אבוקדו, פרחים, לולי הודים ופטימים, שטחי הירקות גדלו ולא נמצא דונם אחד של אדמה לא מעובדת.<br>הגאות החקלאית נמשכה כ- 50 שנה עד לתחילת שנות האלפיים. המים שהיו אבן היסוד הפכו למצרך יקר, המכסות שהוטלו על המושב קוצצו מדי שנה בשנה ,קנסות כבדים הוטלו על חריגות במכסת המים, שוק ההדרים באירופה ירד כתוצאה מהתחרות של מדינות הים-התיכון. ההוצאות וחוסר הרווחיות בענף גרמו לנטישתו ע"י רבים.<br>ענפי בעלי חיים הצטמצמו בגלל ירידה בהכנסות, בגלל המחסור במים נעלמו גם רוב מטעי האבוקדו ושטחי הירקות.<br> ענף הפרדס ממשיך במאבק ההישרדות אם כי רוב תוצרתו מיועדת היום לשוק הפנימי. ענף הפרחים מוסיף היום את הצבע למושב וגם הוא תוך לחימה על מכסות מים וכוח עבודה שלא תמיד זמין.
רוב חברי המושב אינו מתפרנס היום מחקלאות. והדור הצעיר מחפש אפיקים חדשים יותר רווחיים.<br>מספר חברים עסקו בענף המכוורת שנים רבות. בגידול דבורים התועלת היא לשני הצדדים הנהנים מכך גם לכוורנים וגם למגדלי ההדרים<br>החומר נכתב ע"י אסא ברטוב, מושב חרות, 2004. הדפסה |
תגובה