|
"התיישבות האלף" הוא שמה של תכנית ההתיישבות שהתקבלה במושב הסוכנות היהודית בלונדון במרץ 1930. התכנית היתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור המטעים אשר החל לקרום עור וגידים משלהי 1927. הרעיון של "התיישבות האלף" נזרק לראשונה לאוויר העולם ע"י לוי שקולניק (אשכול) בוועידת(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).ה"פועל הצעיר" שהתכנסה ב- 1926. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ביוון, היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מתורכיה.<br>את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות בעמק זבולון. לימים אומץ שם זה לתכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, אותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות.<br>בישיבות הוועד הפועל ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו בלונדון בחודש מרץ 1930, הוגשה הצעתה של ועדת וילקנסקי, אשר דיברה על התיישבות של 1500 משפחות באזור ההדרים , על אדמות הקרן הקיימת במשך שלוש השנים הקרובות, בתקציב של כ- 260 לא"י ליחידה. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התכנית, להעמידה על 1000 משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה. ל- 350 לא"י. כל זאת לאחר שהתברר במרכז החקלאי כיח זהו פחות או יותר המספר הראלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה באופן ההחלטה על יישום מפעל "התיישבות האלף". הוחלט על הקמת דירקטריון לחברה וועדה מצומצמת לשם יישומה (חברי הוועדה היו: פ. זינגר כנצידג "החברה הכלכלית לא"י" ד"ר א. רופין, ד"ר ב. כמן, ה. סאקר - נציג הסוכנות, א. הרצפלד ולוי שקולניק - נציגי המרכז החקלאי).<br>הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200000 לא"י ומטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר ועד כמה שאפשר במשך שנת 1930 - התיישבות אלף משפחות פועלים על קרקע של הקק"ל. התכנית דיברה על סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות 1000 משפחות. מתוך זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
הדפסה | תגובה