|
בראשית שנות העשרים התרכזו רוב רכישות הקרקע היהודיות בחלקו הדרומי של השרון (עד אזור כפר סבא), ורובן התבצעו במימון הון פרטי. החל מאמצע שנות העשרים התרחבו שטחי הקרקע, אשר היו בבעלות יהודית בשרון, לכיוון צפון. ממרץ 1926 התגלו ניצני התעניינות של משקיעים, אילי הון, שאינם מזוהים עם ארגון ציוני כלשהו באפשרות השקעה בארץ-ישראל, בעקבות פנייה אישית של ד"ר חיים ויצמן. בין שלושת המשקיעים הגדולים שגילו את השרון, לא מעט בזכות יהושע חנקין, אשר חשף בפניהם את הפוטנציאל והתכניות שלו לגבי השרון, היה גם אלפרד מונד לימים הלורד מלצ'ט.<br>בהתאם למדיניות החדשה של המוסדות הציוניים ובניגוד לסדר הדברים המקובל-חדר בתחילה לשטחים הללו הון פרטי, ובעקבותיו הגיע גם ההון הלאומי. עם השינוי שחל, במדיניות רכישות הקרקע הציבורית והמאורעות שפרצו, הפך ההון הציבורי להיות דומיננטי בפעולות הרכישה באזור. הלורד מלצ'ט, הקים את "חברת מטעי ארץ-ישראל", ורכש שטח של כ-1200 דונם כעשרה קילומטר מצפון לכפר סבא, לשם הקמת חוות מטעים. על השטח ניטע פרדס והוקמה חוות המטעים "תל מונד", שלימים היוותה את הגרעין ליסוד המושבה תל מונד. בסמוך לחווה תכננה הקק"ל לרכוש קרקע לשם התיישבות של פועלים, בהתאם לתכניות שהתגבשו במרכז החקלאי. ברבות השנים ייקרא גוש היישובים שנוצר באזור וכלל את המושבה תל מונד והמושבים: כפר הס חרות ועין ורד בשם, גוש תל מונד.<br>פעולות הרכישה למען התיישבות זו נעשו על ידי יהושע חנקין על סמך סקר שביצע באזור. במסגרת חיפושיו אחר קרקעות, לשם מימוש תכניתו הגדולה לרכישת 50,000 דונם של אדמת פרדסים משני צידי "הפאליק", בדק חנקין את קרקעות הכפרים טירה ומסקי. ממצאי הבדיקה העידו, שמדובר ב-10,000 דונם מאדמות טירה, אשר ראויים לגידול הדרים ויתרת השטח ראויה לגידול גפנים.<br>חנקין, המליץ לרכוש את כל האדמות, משום שהן שייכות, ממילא, לפרויקט הגדול המתוכנן על ידו לייבוש ביצות "הפאליק". 7000 דונם מאדמת מסקי היו קרקעות "מושאע" ונמצאו במצב טוב עוד יותר. במצב הטוב ביותר היו 4000 דונם של אדמות "מולכ" (קרקעות שזכויות האדנות והבעלות עליהן מצויות בידיים פרטיות) של מסקי. לגבי מים, הרי שפרט לניסיון של המושבות הסמוכות, המעיד על כמות בלתי מוגבלת בעומק של כ-20 מטר, היו גם ממצאים של גיאולוג הצבא הגרמני, אשר מצא מים בעומק שנע בין 29-19 מטר. חנקין העריך שניתן יהיה להשלים את הרכישה כולה תוך שנה.<br>על בסיס המידע של חנקין וחוות המטעים של מלצ'ט, הוחלט במרכז החקלאי בסוף תרפ"ח על רכישת שטח של למעלה מ-6000 דונם בגוש טייבה-טירה. כוונת המרכז הייתה להקיף את מפעל המטעים - 'תל מונד' שהיה בראשיתו, ביישובי פועלים. היישובים יתבססו בתחילה על עבודה שכירה בפרדסי האחוזה, ויעמדו בסופו של דבר ברשות עצמם. על פי גישה זו, ככל שיתרחב מפעל המטעים של הלורד מלצ'ט, יגדל הבסיס לקיום המתיישבים, עד שיגיעו למצב של קיום עצמי ממשקיהם. עובדה זו, היא שהולידה את שיתוף הפעולה בין הפועלים ומוסדותיהם ל"הון הפרטי", במקרה זה - הלורד מלצ'ט.<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
הדפסה | תגובה