|
כללישנת יסוד: 1930.<br>השם: נקבע על שם מעין בקרבת מקום שנקרא בפי הערבים, "עין אל וארדת". שפרושו מעין היורדות והוסב למעין היורדים.<br>המייסדים: אנשי העלייה הרביעית חלוצים שהגיעו לא"י באמצע שנות ה-20 מארצות מזרח אירופה. חבורות העולים התגוררו במושבות ועבדו כפועלים בחקלאות ובסלילת כבישים ישבו בתל אביב, פתח תקווה, כפר סבא, מגדיאל והרצליה וכמה חברים באו ממפעל נהריים.<br>הארגון: "ארגון חקלאי תל אביב" החל להתגבש ב-1926 בתחילה התעתד להקים שכונת פועלים חקלאיים בסביבות ת"א, לאחר שנתיים הגיעו למסקנה כי הם חפצים להקים ישוב ולעסוק בחקלאות. לארגון התקבלו ששיטת "חבר מביא חבר" לפי הנתונים של ניסיון בחקלאות, מצב משפחתי וזמן שהות בארץ. בתחילת שנת 1928 המרכז החקלאי הודיע שהארגון נכנס לתור להתיישבות.<br>בחירת המקום: משנת 1928 ניהל הארגון משא ומתן עם הכשרת היישוב. מכיוון שהקופה הלאומית הייתה ריקה החברים החלו לאסוף בעצמם כסף, כדי להלוות לקרן קיימת סכום של 20 ל"י. ליחידה משקית. הצעה ראשונה הייתה בצפון ת"א ולאחריה ע"י הרצליה, שם גם הקים מוטשן את המשתלה (1929) ולבסוף באזור גוש תל מונד.<br>שנים ראשונות: האדמה נקנתה מידי הערבים בשלבים בשלושה גושים: מרכז, עבר הירדן ובירוביזאן.<br>ב-1.5.1930 הגיע הפלוגה הראשונה לחרוש את הקרקע ולקדוח באר, קבוצת החלוץ הקימה גם את הצריפים הראשונים. צריף ציבורי הוקם במרכז שימש חדר אוכל ומגורים לרווקים.<br>המתכנן קאופמן הקים את תכנית הישוב. נערכה חלוקת השטח והגרלת המגרשים.<br>ועדת האיכלוס העבירה את המשפחות לנחלות. בתחילה כל מתיישב קיבל 4 דונם למגרש 71 דונם לפרדס.<br>בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית.<br>בשנת 1933 נקבע שם המושב עין ורד חתום: אוסישקין ועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל.<br>בשנת 1934 נחנכו: צרכניה, בית העם, נפתח גן ילדים.<br>התפתחות: בשנת 1935 נוספו משפחות מגרמניה.<br>בשנת 1950 נוספה ההרחבה. בשטח שעובד עד מלחמת השחרור ע"י הערבים. במשקים החדשים התיישבו עולים מאירופה.<br>בשנת 1960 נבנתה שכונה חדשה על שטח ציבורי במרכז המושב 23 יחידות בגודל חצי דונם, לתושבים שאינם חקלאיים.<br>בשנת 2003 החלו בהכנת השטח לשכונת בתים.<br>המשק: תוכנן כמשק מעורב שבמרכזו ענף הפרדס. בראשית ימי המושב היה משק משפחתי. על האדמה הבלתי מחולקת גדלו תפוח אדמה ובוטנים.<br>בשנות ה-50 גדלו ירקות עגבניות מלפפונים וכו', התפתח ענף ההודים ולול לביצים רביה ובשר. החלו בגדול פרחים וכוורות.<br> יש משפחות שנמשכת עדין השושלת החקלאית ויש משקים שאין כרגע המשך לחקלאים. דור החקלאים הולך ופוחת. | בירוביג'אןפעם היו במושב שמות ציוריים ועתירי דמיון: "בירוביג'אן", "עבר-הירדן", "חבש". ומה היום? "הרחבה צפונית" ו"הרחבה דרומית". נספר קצת על השכונות של פעם ועכשיו במושב עין-ורד ועל הרחובות של ימינו.<br>ראשית כל - שם המקום. המושב נוסד בשנת 1930 ונקרא בשם זמני "ארגון חקלאי תל-אביב", כשם הארגון שהתיישב בו. כעבור זמן מה חיפשו שם קבוע ליישוב. התברר שבעבר היה כאן מעיין, שנקרא על ידי הערבים שגרו בסביבה בשם "עין אל-וארדאת". מכאן עלתה הצעת ועדת השמות של קק"ל לשם "עין-ורד".<br>והשכונות כיצד נוצרו? מסיבות של טופוגרפיה ובעלות על הקרקע המושב נבנה בתפזורת ונוצרה מעין חלוקה לשכונות. בלב הכפר נמצאת באופן טבעי שכונת "המרכז". שם מתכנסים לאספות, לחגיגות ולאירועים שונים, שם מוסדות הציבור, כמו בית-עם, צרכנייה ומרפאה, ושם הבתים הראשונים שבנו המתיישבים.<br>בחלק הצפון-מזרחי של המושב נמצאת שכונת "בירוביג'אן". על שום מה? כאשר חילקו את המגרשים בין החברים הראשונים, השטח נראה שומם ומרוחק מהמרכז, כל כך רחוק כמו מחוז בירוביג'אן שבסיביר (שבאותו זמן הוכרז כמחוז התיישבות ליהודים).<br>ומן הצפון אל הדרום - החלק הדרומי של הכפר נמצא מעבר לדרך הראשית ומעבר לאפיק ואדי הנמשך ממזרח למערב. בימים הרחוקים ההם, מדי חורף זרמו שם מים רבים לכיוון נחל פולג. לעתים הזרימה הייתה כה עזה שלא ניתן לחצות את הוואדי. הוואדי קיבל את השם "ירדן" והשכונה שמעבר לו נקראת "עבר הירדן".<br>והייתה גם שכונה מערבית (רחוב ההדרים) שכונתה בשם "חבש". על מקור השם יש גרסאות שונות. יש אומרים: "חבש" בערבית - תרנגול הודו, שהיו מגדלים שם בחצרות. ויש אומרים: המתיישבים יוצאי גרמניה שגרו שם חבשו כובעים לפי אופנת הבריטים בחבש.<br>אולי.<br>עד כאן השכונות הראשונות. בשנת 1950 נוספו אדמות למושב ומספר המשקים גדל. שכונה חדשה הוקמה סמוך למרכז הכפר. השכונה נקראה בשם "הרחבה" (כיום רחוב הדרור). בהרחבה התיישבו חברים חדשים, קבוצת עולים מאירופה שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה. הם נקלטו במושב והיו לחקלאים.<br>בשנות ה-90 הצטרפה אלינו "השכונה החדשה" (רחוב הפרסה). שטח ציבורי שהיה במרכז הכפר חולק למגרשים ונרכש על ידי תושבים שאינם חקלאים. הם בנו בתים ונטעו גנים והרי שכונה קטנה וחמודה.<br>ובשנות ה-2000, טרי-טרי - עוד שתי הרחבות: מצפון ומדרום. שטחים חקלאיים הופשרו לבניייה, חולקו למגרשים - לבני הכפר (דור שלישי) ולמתיישבים מבחוץ. כיום מתנוססים שם הבתים החדשים ומספר התושבים בכפר הוכפל.<br>מבנה הכפר השתנה מבחינת הנוף ומבחינה חברתית. יש המתגעגעים אל הימים של פעם, של הכפר הקטן שבו כולם מכירים את כולם ויודעים מה מתבשל בסיר של השכן. לעומת זאת, יש רווח ותועלת בגידול האוכלוסייה. התושבים החדשים, רובם משפחות צעירות, הם תוספת מבורכת לחיי החברה והתרבות של הכפר כולו.<br>ועכשיו - לרחובות במושב. בשנים האחרונות עלה הצורך לקבוע שמות לרחובות, דבר שהיה מיותר לגמרי בכפר הקטן של פעם. נבחרה ועדה, ישבה ודנה, ונקבעו שמות לרחובות. להלן השמות.<br>תחילה - בכפר הוותיק. שם הוחלט להתבסס ככל האפשר על ההיסטוריה של המושב ועל אתרים בכפר. כך נקבעו השמות האלה: הראשונים, הדרים, הצאלון, הדרור, הנוער, הפרסה, באר-גן ("בירוביג'אן"), הבריכות, הפרדס, הנחל, הירדן ("עבר-הירדן") המעיין.<br>להרחבה הצפונית נבחרו שמות של צמחים שגדלו או גדלים עדיין בסביבות המושב: אלון, שיזף, צבעוני, כלנית, סייפן, תורמוס, סביון.<br>להרחבה הדרומית הקטנה נבחרו שמות של פירות הדר: תפוז, לימון.<br>מאז נקבעו שמות הרחובות התברר שהם אמנם מסייעים להתמצאות של תושבים ושל אורחים במושב.<br>שימו לב: בקרוב יושלמו השלטים ברחובות ובכיכרות, ויהיה עוד חידוש מסעיר: מספרים לבתים. שיהיה לכולנו בהצלחה.<br>כתבה: בלהה נחמן
הדפסה | תגובה