|
מפעלו של הלורד מונד היה יחיד במינו בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל, הן בהיקפו והן בתוצאותיו, היה מפעלו של אלפרד מונד, מראשי יהדות בריטניה, מאילי התעשייה הכימית באירופה וראש ועדת הסקר שמינה חיים וייצמן ב- 1927. היעד שהציב לעצמו היה לסייע לפיתוח ארץ ישראל על ידי איזון בין עבודה להון פרטי, וזאת כחסיד של שיטת "הכלכלה במעורבת". מונד הקים בשנת 1929 את חברת "מטעי ארץ ישראל בע"מ", שרכשה כברת ארץ גדולה באזור השרון, צפונית לכפר הערבי מערבית. השטח היה מכוסה חילף ברובו, ללא כל מבנה והגידול היחיד באזור היו האבטיחים.<br> במרכז השטח שנקנה הוקמה חוות פועלים מסודרת, ובה רוכז ציוד כבד והוחל בחריש עמוק לצורך הכשרת הקרקע לנטיעת פרדס, שהיה הגדול ביותר בארץ. מחווה זו צמח גוש התיישבותי חדש - גוש תל מונד. את מונד הדריכו שתי מגמות: א. לסייע ליהודים בחו"ל, בעלי אמצעים ניכרים וצנועים, לרכוש חלקות מטע בתנאים נוחים. מבנה זה של החברה היה בו משום תמריץ להניע יהודים לרכוש נחלאות בארץ ישראל ולעלות ארצה לאחר שאלו יחלו להניב פרי. מכאן התכנון הנופי של השטח, שמראשיתו היה מושתת על העיקרון של חלוקתו בעתיד לנחלאות בגדלים שונים, כשלכל נחלה דרך גישה וסידורי השקיה. (מתוך: נאור, מרדכי, גלעדי דן, ארץ ישראל במאה העשרים, מיישוב למדינה עמ' 174).<br>במספר ראיונות ומכתבים הביע הלורד מונד את דעתו על היהודים והתנועה הציונית:<br> בראיון שנתן לעיתון Weekly Dispatch משנת 1917 אמר הלורד מונד: "בנוגע לאידיאל הפלשתינאי, השאלה, שהאדם הממוצע ישאל את עצמו: האם היהודים מתאימים לעבודה חקלאית שהיא הבסיס לפיתוח האדמה שטופת שמש הזו? התשובה היא: ראו את ההתיישבות החקלאית בשנים האחרונות - אדמה שוממה ודלה הפכה לאדמה פוריה ע"י חלוצים חרוצים. אני חושב שליהודי יש יכולת בתחום החקלאי. אסור לשכוח שאם יהודים היום נמצאים לרוב בעיסוקים אחרים לא חקלאיים, זה מפני שמנעו מהם במשך הדורות, רכישת אדמות. בגלל זה הם התיישבו בערים. הייתי רוצה לראות אחוז גדול של יהודים בחקלאות כי אני יודע שהתוצאות תהיינה חיוביות ביותר. במחשבה על עתיד פלסטינה, כדאי לזכור שלרוב היהודי מסתדר יפה עם המוסלמי, כי שניהם שייכים לגזע השמי. למען האמת אני עוד לא משוכנע שהקמת מדינת יהודית היא בתחום פוליטי מציאותי, אבל אני לא רואה כל סיבה שערבויות, אם ירצו בכך, לא יינתנו ליהודים". (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד: תיק אלפרד מונד ראיון עם סר אלפרד מונד וויקלי דיספצ' 8.4.1917).<br>בספר של בוליטו על אלפרד מונד נכתב בעמ' 368: "ידידות התפתחה בינו לבין ד"ר חיים ויצמן. הלורד מלצ'ט מונה לנשיא הפדרציה הציונית האנגלית ומאוחר יותר קיבל את התפקיד של יו"ר של מועצת הסוכנות היהודית, גוף שהוכר ע"י חבר הלאומים כאחראי על קידום הציונית... מכתביו פורסמו בכל העיתונים. הלורד מלצ'ט כתב ללורד ביברוק בשנת 1929 שלדעתו פלשתינה לא צריכה להיות בידיו של המרד הקולניאלי אלא בחסותו של המשרד ההודי כי יש למשרד זה ניסיון עם אנשי המזרח". (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד: תיק אלפרד מונד, תרגום של קטע מהספר אלפרד מונד - בוליטו).<br>לורד מלצ'ט הביע את השקפותיו על התפתחות היישוב בארץ ישראל:<br>"יודע אני מה היהדות העולמית ערור א"י, אך עד כמה שהמאמצים גדולים אין זה די, כל מה שפעלנו וכל מה שעשינו עד כה רק ההתחלה למה שהולך ונעשה בא"י עבור עם ישראל והתרבות כולה... העקרון הראשון הוא להעמיד יסוד מוצק אחרת ילכו כל המאמצים לטמיון. יסוד הבית הלאומי צריך ומוכרח להיות: הצלחה. אי אפשר להזרים לארץ כסף הנאסף מנדבות ומתנות, נחוץ להעמיד את הישוב בארץ על רגליו למען ישא את עצמו ויישען על כוחותיו הוא... את זה אפשר להשיג רק ע"י הכנסתם וביסוסה של התעשיה המתאימה לארץ" (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד: חוברת מטעי א"י - תל מונד).
הדפסה | תגובה