ביום שישי י"ח בתמוז 26.7.1929, אחר חמישה שבועות של מבצע הבאת הפאולירים, התחיל החריש הראשון. כך נכתב על החריש הראשון: "להבי המחרשות הארוכים, שהוסעו בכוח ה"פאולירים", העמיקו מעניתם, חרוש ועבור מזרחה בשפלה ולגבעה, והפכו קרקע בתולה, שעמדה שוממה מאות בשנים, לתלמי שדה. האדמה העקורה וקזוזותיה המפוררות שהשחירו מרטיבותן ונתפטן בניחוח הדשאים והצמחים השחוקי, נתפשט בכיכר מסביב, בישם את האוויר הארצי הניחר, בידר את העובד על גבי הפאולירים והמחרשות , חדר מבעד לעורו ברעננות מתוקה ונסך עליו מתהיית החלום - כמשנה מעשה בראשית וכיוצר מחדש בארץ. הפאולירים רעשו במלוא קיטורים, והמחרשות פילחו ללא הפגות בלב האדמה הנוקשה. הרגבים הנזרקים לעברים נתגבבו טורים טורים ושיחקו בעודם עייפים ומוכים עם עין הארץ. מראה האדמה, הרדודה קלחים משורשים ומהופכים, שנרקמו פסיפס על פני יריעת השטח, יצק בעובדים שכרון של הזדרזות במאבק עם המכשולים" (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, כתבי אסתרין 1).<br>זה היה היום הגדול ביותר בתולדות המקום שייקרא לאחר מכן "תל מונד". זהו יום הולדתה של תל מונד - יום השישי בו החל החריש הראשון.<br>בעיתון "דבר" מיום שני כ"א בתמוז תרפ"ט 29.7.1929 הופיעה הידיעה החשובה על החריש הראשון בכותרת "חרישה ראשונה על אדמת מלצ'ט: "ביום ו' י"ח בתמוז תרפ"ט 26.7.1929 הוחגה התחלת העבודה על אדמת מטעי א"י, בסיבות טול כרם. נכחו: קסטילנסקי, יחאל וייצמן, בטי נעמני , ב' כהן ועוד. הוחל בחרישה עמוקה של 1000 דונם בטרקטורים גדולים שהובאו לשם מחו"ל".<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, כתבי אסתרין 1 עמ' 31). הדפסה |
תגובה