אלפרד מוריץ מונד - הלורד מלצ'ט מלנדפורד נולד ב Fare-worth, באזור לנקשייר 23.10.1868. אביו לודוויג מונד, בלט כאיש מדע. בעל המצאות בתחום הכימי, אשר היטיב לנצלם לצרכי מסחר באמצעות חברה שייסד עם שותף נוסף (I.C.I - תעשיות כימיות קיסריות).<br>אלפרד מונד היה יו"ר מועצת המנהלים של חברת I.C.I , חבר פרלמנט ליברלי (1906 - 1928), נציג ראשון העבודות (1916 - 1921) ושר הבריאות (1921 - 1922) בממשלת לויד ג'ורג'.<br>ב- 1928 זימן את ועידת מונד - טרנר, בהשתתפות ראשי המסחר, התעשיה והאיגודים המקצועיים, שהצליחה להביא לידי פתרון הסכסוכים בינהם. ב- 1928 זכה בתואר אצולה - לורד מלצ'ט.<br>משנת 1927 נחשב אלפרד מונד לאחד האנשים העשירים באנגליה. תעשיין מצליח שפרסם מספר ספרים בתחומי החברה והכלכלה, אשר בלטו בהם שני יסודות עיקריים: החשיבות שייחס ליעילות ורווח מירביים שניתן לממשם לדעתו, ע"י פיתוח המשק בתנאי תחרות חופשית. והצורך להקפיד על שת"פ בין בעל ההון הקפיטליסטי, לעובד, בגדי ליצור אצל שניהם מחוייבות ואחריות אישית כלפי המפעל הכלכלי וע"י כך להבטיח את הצלחתו.<br>מעורבותו של מונד במפעל הציוני החלה בשנת 1918 ושלוש שנים מאוחר יותר התמנה כיו"ר הוועד הכלכלי לענייני ארץ ישראל בבריטניה. יחסו לרעיון הציוני הושתת על השקפת עולמו הכלכלית וכוונתו היתה לפתח את ארץ ישראל על בסיס עסקי רווחי, שיושתת על איזון בין עבודה של פועלים להון פרטי. לפיכך ראה כתפקידה העיקרי של ההסתדרות הציונית, את מציאת הדרך ויצירת העניין אצל יזמים פרטיים, על מנת שישקיעו בארץ ישראל ויפתחוה.
בשנת 1927 שמש אלפרד מונד כיו"ר ועדת הסקר של ההסתדרות הציונית, אשר באה לבחון את פעולות ההסתדרות הציונית בארץ ולהציע שיטת פעולה לעתיד, זאת כתנאי להקמת הסוכנות המורחבת בעקבות המשבר בהתיישבות הציבורית.<br>במהלך סיוריו בארץ, במסגרת עבודת הוועדה, נחשף מונד לאפשרויות הגלומות בענף ההדרים שהתפתח באותה עת בארץ ישראל והבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו. הן לבעל ההון - היזם והן לציבור הפועלים, שחיפש אחר מקומות עבודה והכשרה חקלאית. מונד הבין גם, כיצד עשוי שילוב זה לקדם את הרעיון הציוני והגשמתו בארץ ישראל. לשם כך הגה את הרעיון להקים חברה לשם פיתוח ענף ההדרים בארץ.<br>בשנת 1928 הקים מונד, יחד עם קבוצת משקיעים אנגלים לא יהודים, את "חברת מטעי ארץ ישראל בע"מ". עם ייסוד חברה זו, הונחו בפעם הראשונה בתולדות ארץ ישראל יסודות לחקלאות מתועשת ששלבה בין התעשייה והחקלאות המתקדמות ביותר באותה עת.<br>ביולי 1929 החלה החברה ברכישת קרקע בהיקף של 1300 דונם שהתרחבו וכללו בסופו של דבר, שטח של 2500 דונם לנטיעות. הקנייה בוצעה באמצעות חברת הכשרת היישוב" בתיווכו של יהושע חנקין.<br>ב- 29 ביולי 1929 החלה עבודת החריש של 1000 דונם מאדמות "חברת מטעי ארץ ישראל". החריש בוצע ע"י מכונות ה"פאולרים" שהובאו לשם כך מאנגליה. כל אחד מהמכונות היתה בעלת 220 כוח סוס ומיעה את המחרשה אשר חורשת כ- 20 דונם ליום בעומק מטר אחד. יחד עם הכשרת הקרקע החלו בהקמת מבנים לפועלים, מחסנים וכו'. עקרון חשוב בעבודת החברה היה עבודה עברית.<br>אלפרד מונד נפטר בדצמבר 1930 ובעצם לא היה ממשיך לחזונו ולפועלו. בנו הנרי שהגיע לביקור לאחר מותו, התחייב אמנם באוזני הפקידים והפועלים להמשיך ולפעול בדרכי אביו, אך למעשה שמר על הקיים ולא הרחיב את המפעל. עם מותו של הבן הנרי הקיץ הקץ על מפעל המשפחה בתל מונד. נכדו של הלוד מלצ'ט לא גילה עניין בהשקעות בארץ ישראל בכלל ובתל מונד בפרט וב- 1956 מכר את כל נכסי המשפחה באזור.(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד - תיק אלפרד מונד - הלורד מלצ'ט). הדפסה |
תגובה