|
ארגון שכלל 100 משפחות. בראשית דרכו התעתד להקים שכונת פועלים חקלאיים בסביבות תל אביב. לאחר דחיות שונות פרשו חבריו מהארגון לשכונת עובדים, ויחד עם פועלים נוספים מקרב פועלי המושבות שהצטרפו אליהם, פנו בעצת המרכז החקלאי להתיישבות באזור תל מונד. חברי ארגון זה השתתפו במימון רכישת קרקעותיהם כהלוואה לקק"ל (לפי התכנית 1750 דונם, בפועל ב- 1938 היו ל- 112 משפחות 1844 דונם), וייסדו את מושב עין ורד. ארגון זה מייצג את הפתרון שמצאו פועלי העיר בעקבות משבר העלייה הרביעית בהתיישבות חקלאית באזור הפרדסים.<br>חברי ארגון "חקלאי תל אביב" הכינו מפה של השטח, אשר נרכש בעבורם, והזמינו תכנית ליישוב אצל האדריכל ריכארד קאופמן. הם חרשו, הכינו לנטיעה שטח של 385 דונם וחפרו באר. לרשות הארגון עמדה משתלת הדרים בת שנה ובה כ- 30 אלף שתילים. 110 חברי הארגון השקיעו בכל אלה 238 לא"י עד סוף שנת 1930.<br>ארגון "חקלאי תל אביב נקט בשיטה של מתן חופש פעולה לכל מתיישב. הארגון חילק את המגרשים, הקצה שטחים לנטיעה, וכל אחד מהמתיישבים פעל כפי יכולתו ואמצעיו. לכן כבר בראשית 1933 נוצר הרושם, שהיישוב מתוכנן ובנוי. כבר בשלב זה היו ביישוב 12 בתים בנויים וכ- 70 דונם נטועים בהדרים, אשר היו שייכים ל- 20 חברים.<br> (מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
הדפסה | תגובה