ראשית הופעתו של האדם באזור אירעה לפני כ- 500000 שנים. האדם הקדמון חי כצייד - לקט באתרי חניה פתוחים בגבעות החמרה ובקרבת היער, אותו ניצל כמקור מזון מן החי ומן הצומח. בהתאם למקורות המזון והמים, ביצות ונחלים, נדד האדם הקדמון בחבורות קטנות על פני הגבעות. הוא התיר באתרי החנייה שלו את שרידי תרבותו: כלי צור גסים בעיקר אבני יד, שאת חומר הגלם לעשייתם - בולבוסי צור הביא ממרגלות הרי השומרון במזרח. רוב אתרי התקופה הפליאוליתית התחתונה, התרבות האשלית (500000 - 200000 לפנה"ס) בשרון נמצאו במזרחו על גבעות החמרה.<br>בגוש תל מונד ידועים שני אתרי חניה ובהם ריכוזי אבני יד:<br>1. נ.צ. 14041832 ממערב לחרות. החומר נאסף בידי זאב אורן (ג'ובה) וירוחם לוין מחרות, אשר העבירו אבני יד מן האתר לידי ד"ר דוד גלעד ז"ל, למטרות מחקר (באותו מקום גם אפיפליאוליתי וניאותלית).<br>2. חלקה 280 ממערב לעין ורד. החומר נאסף ע"י דני זילברמן מעין ורד.<br><br>בתקופות האפיפליאוליתית, התרבות הכאברית והכאברית גיאומטרית (17000 - 10500) המשיך האדם לחיות על ציד וליקוט מזון, אולם אמצעי המחיה שלו השתכללו. אלו היו חבורות ציידים לקטים נודדים, המותירים אחריהם אתרי חניה פתוחים על ראשי הגבעות ובהם שרידי חייהם ומלאכותיהם. הם צדו בע"ח בקרבת מקווי המים מעבר לתחומי הגבעות: צבי, בקר, אייל, יחמור וחזירי ברק (ע"פ ממצאי חפירות התקופה בצפון השרון), ולקטו מזון צמחי. בתקופה זו החל קציר תבואת הבר ועיבודה למזון, ומכאן חשיבותה בראשית המעבר מציד ולקט לעיבוד מזון וביות בעלי חיים.
למרות שבסופה של התקופה מוצאים כהר ישובים ובהם מבני קבע, נמצאו בגוש תל מונד שרידי חניות של ציידים ולקטים. האתרים מצטיינים בתעשיית כלי צור זעירים - מיקרוליטים, ששימשו כחלקים מכלים מורכבים יותר לציד, לדיג ולעיבוד חומרי גלם כגון: עור, עץ ועצם.<br>האתרים בגוש תל מונד:<br>1. נ.צ 14041832 ממערב לחרות.<br>2. מערבית לעין ורד. (נלקט חומר ביד דני זילברמן).<br><br>במהלך התקופה הניאוליתית והניאוליתית הקדם קראמית ב' 8300 - 6000 לפנה"ס הגיע לשיאו במעבר מציד ולקט לביות בעלי חיים וחקלאות. החברה האנושית חיתה בצורות מגוונות: מציידים ורועים ועד לחברה כפרית מפותחת. גם התרבות החומרית עשירה בכלים רבים חלקם עשויים מחומרים מיובאים בתהליך של מסחר.<br>בגוש תל מונד מוצאים על ראשי גבעות החמרה ריכוזי כלי צור אופיינים המעידים על חניות ארעיות של חבורות נודדים, שאולי היתה תנועתם תנועתם ממזרח למערב לאורך הנחלים לפי עונות השנה. ריבוי גרזנים וכילפות מצור באתרי מזרח השרון לעומת ריבוי ראשי חץ באתרי המערב, מעלה סברה שבאתרי עסקו אולי בברוא היער ובהכנת שטחים לעיבוד חקלאי, לעומת אתרי המערב בהם התפרנסו מציד ולקט. אפשר שהיו אלו אותם תושבים בעונות שנה שונות.<br>בגוש תל מונד נתגלו ארבעה אתרים השייכים לתרבות הניאוליתית הקדם קראמית ב' אולם לא נחקרו באופן יסודי:<br>1. באזור קדימה (היום מחוץ לגוש תל מונד), פסולת תעשיה לוקטה ע"י אלי ינאי.<br>2. מדרום מזרח לעין ורד (ליד בית האריזה) נתגלו כילפות, ראש חץ ונתזים ע"י דני זילברמן.<br>3. ממערב לחירות נ.צ. 14041832 (נמצאו בו אבני יד וחומר אפיפליאוליתי).<br>4. מערב לחרות נ.צץ 13881817 ממערב לאתר הביזנטי.<br><br>(מתוך: רונן, א. למדן, מ. תש"ן - 1990, הפרהיסטוריה בשרון, בתוך השרון בין כרמל לירקון, משרד הבטחון, עמ' 149 - 160, <br>מתוך: ארכיון בית הלורד: אורנה גורן, 1992, תיק ממצאים ארכיאולוגיים בגוש תל מונד. הדפסה |
תגובה