מפעל התיישבות הפועלים בגוש תל מונד, אשר כלל את המושבים כפר הס, עין ורד וחרות, היה אחד מניסיונותיה הראשונים של ההסתדרות החקלאית ב"התיישבות אינטנסיבית" באזור המדעים על יסוד של ריכוז אמצעים עצמיים ועבודה שכירה כמשען בשנות מעבר. עוד לפני היווסד תל מונד - מפעל המטעים הגדול ע"י חברה פרטית, עסק המרכז החקלאי ברכישת שטחי קרקע מרוכזים באזור. פעולה זו התחזקה ביתר שאת לאחר שנוסד תל מונד בקיץ תרפ"ט ונוצר מקום עבודה קבוע למספר ניכר של פועלים.
מושבי העובדים , שהוקמו בגוש תל מונד בראשית שנות השלושים, שייכים לגל ההתיישבות השני של מושבי העובדים. בגל הראשון, בשנות העשרים הוקמו מושבי העובדים בעמק יזרעאל. מושבים אלו נוסדו על בסיס משק מעורב על קרקע לאומית ובמימון מלא של ההסתדרות הציונית. במאפיין של גל ההתיישבות בשנות השלושים היה ייסוד מושבי עובדים באזור המטעים של מישור החוף על בסיס של משק אינטנסיבי מגוון. מושבים אלו הוקמו אמנם על אדמות קק"ל, אבל במימון ראשוני עצמי של המתיישבים, שהיו ברובם אנשי העלייה הרביעית והחמישית או בסיוע חברות ציבוריות.<br>בקיץ תרפ"ט התחילו הנטיעות בפרדסי תל מונד. המרכז החקלאי מימש את תכניתו ולאחר משא ומתן עם הנהלת החברה הבטיח מקום עבודה בפרדסים לחברי שלושת הארגונים, שעמדו להתיישב בקרבת מקום. ארגון "יזרעאל" שראשיתו בשנת תרפ"ד הקים את כפר הס לאחר המתנה רצופת אכזבות לעלייתם על הקרקע בעמק היה זה מפנה של 180 מעלות שחייב שינוי יסודי באוריינטציה של החברים, שעייפו מצפייה לחסדי הקרנות הלאומיות.<br>ארגון חקלאי תל אביב התעתד להקים שכונת פועלים חקלאיים בסביבות תל אביב. לאחר דחויות שונות פרשו חבריו מהארגון לשכונת עובדים ופנו בעצת המרכז החקלאי להתיישבות באזור תל מונד.
ארגון חרות יהודה שנוסד בשנת תרפ"ז היה בין הראשונים, שהתכוונו מלכתחילה להתיישב באזור המטעים.<br>הסתדרות "הפועל המזרחי" חרתה על דגלה מראשית ימיה את ההתיישבות החקלאית במוקד פעולתה. במסגרת המאבק העיקש שניהלה עם המוסדות המיישבים על זכות חבריה להתיישב, הוקם ב-1932 בגוש תל מונד המושב כפר יעבץ.
עם גידול האוכלוסייה ובהתאם לכך ריבוי הבעיות שוב לא יכולה הייתה מועצת הפועלים לטפל בבעיות המוניציפאליות, אשר היוו גורם שולי מבחינתה, ולא יעד מרכזי. בבירור שהתקיים בראשית 1935 במרכז החקלאי בהשתתפות נציגי מועצת פועלי תל מונד, ונציגי המושבים בגוש סוכם, כי מועצת הפועלים הנבחרת על ידי כל פועלי תל מונד והסביבה תשוב ותטפל רק בבעיות של ארגון העבודה בגוש תל מונד, והטיפול בצרכים המוניציפאליים ייעשה על ידי ועד מיוחד, שיקימו היישובים, בסיוע המרכז החקלאי ומועצת פועלי תל מונד.<br>בכינוס של נציג המושבים בפברואר 1935 נבחר ועד הגוש הראשון שהורכב ממזכירי שלושת המושבים כפר הס, חרות ועין ורד. בתחילה לא היו לוועד כל מנגנון ותכנית פעולה מסודרת, והוא התכנס רק לצורך פתרון בעיה כזו או אחרת שהועלתה לסדר היום. תקציב הוועד הגיע ל-1200 לא"י לשנה ומחציתו נועד לחינוך.
במהלך 1938 יזמה המחלקה המוניציפאלית של ההסתדרות בהתאם למדיניותה פגישה בתל מונד עם נציגי היישובים והשכונות באזור, לשם בירור רעיון הקמת מועצה מקומית באזור ונפלה החלטה חיובית. לרוע המזל נמשכה פרשת הקמת המועצה האזורית תל מונד לאורך 11 שנים (1949-1938), עקב התנגדות משפחות מלצ'ט וזיו, שהיו בעלות נכסים באזור ובעלות השפעה רבה בקרב הממשל הבריטי בארץ. המשפחות התנגדו להקמת המועצה בשל חששן מפני תשלומי המסים, אותם תדרוש מהן הרשות המוניציפאלית שתוקם.<br>בישיבה משותפת של כל הגורמים הנוגעים בדבר: נציגי ועד הגוש, חברת המטעים והלורד זיו ומשרד הפנים, התקבלה בקיץ 1949 החלטה על הקמת מועצה אזורית ליישובי גוש תל מונד, על פי הצו שעובד על ידי משרד הפנים למועצות אזוריות. שטח הרישום של המועצה לא כלל שני גושים השייכים לגורמים הפרטיים, ורק אחרי שנתיים מיום פרסום הצו נכנסו גם הם לתחום שיפוט המועצה.
ב-11.12.1949 (כ' כסלו תש"י) הוכרז על צו המקים את המועצה האזורית תל מונד, שנכללו בה היישובים: בני דרור, חרות, משמרת, כפר יעבץ, כפר הס, עין ורד, והשכונות כפר זיו, שכונת יעקב, ותל מונד. ב-25.11.1951 הוכרז על שינוי שמה של המועצה, למועצה אזורית "הדר השרון".<br>(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).<br> הדפסה |
תגובה
