נח נפתולסקי



בן סימה ביילה וזאב
מקום לידתו רוסיה סנוסק
תאריך לידתו תשרי תרמ"ד 1883
עלה ארצה ב- 1905
עיסוקו גר בפרדס הראשון
מקצועו פועל

קורות חיים
נולד באחוזת אביו ליד העיירה סנוסק, פלך צ'רניגוב (רוסיה), סוף תשרי תרמ"ד (1883), לאביו זאב (למדן מופלג, סוחר יערות ובעל אחוזות) ולאמו סימה ביילה בת יהודה (ר' יודל) יודעסין (מרביץ תורה ברבים, סוחר ממשפחת רבנים).
למד בבית אביו ש"ס ופוסקים מפי טובי המורים הפרטיים, עד גיל 16 ואח"כ לבדו עד גיל 20. בשנת 1917 חלה בדלקת ריאות, ובגלל זה חלה הפסקה בלמודיו. אח"כ השתלם גם בידיעות כלליות. ב-1903 עבר עם כל המשפחה לעיירה סנוסק, כי בגלל התסיסה של שנאת ישראל, שפשטה בתקופת פרעות קישינוב והומל לא נשארה הרגשת בטחון החיים ליהודים בודדים בכפר של גויים. אח"כ שהה שנה בברדיצ'ב והתארח אצל דוד מקס וורנוביצקי. ושם הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ופעל בה יחד עם יוסף מלמד (כיום בכפר אז"ר) ועם הסופר כהנוביץ (שכתב מקודם בעברית ואח"כ באידית בחתימת "דער נסתר").
ב-1905, סמוך לפרעות אודיסה הפליג משם באניה בחבורת 85 עולים - ביניהם ש. יבנאלי, יצחק גוטמן, משפחת ייבין מאודיסה שהתישבה בגדרה, חנה שפרינצק והוריה ועוד (וכמה מהם שחזרו לרוסיה) - והגיעו ליפו ביום א' חנוכה תרס"ו. יצא לעבודה בפתח תקוה. חלה בעקב הצטננות והתרפא בבית-החולים "שער ציון" ביפו תחת ידו של הד"ר הלל יפה. עבד זמן-מה בסידור עלי טבק בואדי חנין (נס ציונה). עבר לפתח תקוה והגיע שמה בשעה לא מוצלחת, בדיוק בעת שהחריפו היחסים בין האכרים השמרנים ובין הפועלים (בתקופת ה"בויקוט" הידוע) ודוקא באותו ערב הונהג הסדר החדש מטעם ועד המושבה, שפועלים הרוצים לקבל עבודה צריכים לחתום על התחייבות להתנהגות טובה. נמנה בין הפועלים המסרבים לחתום. עבד מעט בפרדסים וב"בחר" אצל בעלי מטעים שלא קיימו את החרם, אבל ברוב הזמן סבלו הוא וחבריו מחוסר עבודה ומחיה. משם עבר לרחובות ועבד במטעי חברת "מנוחה ונחלה" ובפרדסים של מינקוב והולצמן.
בתרס"ט עקר לחות כנרת שהיה מראשוני עובדיה ומראשוני הנוטים לשיטת החקלאות האינטנסיבית (הגדלת היבול משטח מצומצם כדי לאפשר מחיה לרבים בחקלאות למרות מיעוט האדמה שבידי היהודים), שטופחה בעיקר על-ידי קבוצת כנרת (שם עבד תחת ניהולו של האגרונום ברמן ביחד עם 12 חברים, ביניהם בן-ציון ישראלי, מאיר רוטברג), שהיתה כבר קיימת שנה לפני זה. באו 13 איש מעובדי המושבה רחובות, שנקראו ע"י אנשי כנרת במיוחד, בכדי לעזור ולמלאות את החסרון בעובדים. נפתולסקי, מאיר רוטברג, בן-ציון ישראלי, הוכרחו לעזוב את המקום, בגלל אי-הבנה שנפלה בינם ובין המנהל ברמן.
משם עברו שלשתם ליבנאל (ימה) ובדרכי נדידתם עבדו בכפר תבור ובמסחה ובמשך שנה נשארו בסג'רה.
אחרי שנת עבודה בסג'רה, חזרו לכנרת, ובגלל מחלת הקדחת שתקפה אותו, חזר לרחובות יחד עם מאיר רוטברג. באותו זמן נשארו שם בן-ציון ישראלי, הסופר שמואלי, דוד אוברינסקי ואינגברמן וחתמו על תנאי עבודה כדלקמן: כל אחד מהם קיבל על אחריותו שטח של 4 דונם לעיבוד, חצי לזריעת חיטה והחצי השני - לגידול ירקות. וכן קבלו עליהם את העבודה במכון המים ע"י המנהל ברמן.
כעבור זמן חזר עם רוטברג לכנרת וקבלו את העבודה במכון המים. משם עברו לסג'רה ועבדו בקבוצת עובדי הפלחה.
בשנת 1911 נסע לרוסיה לכמה חודשים, לבקר את אביו החולה. בשובו לארץ עבד בחולדה בחוות הקרן הקימת, משם עבר לעבוד בעין-גנים (באותו זמן עבד שם ברל כצנלסון) ואח"כ קיבל את השמירה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועבר שוב לכנרת. עבד באופן עצמאי בגידול ירקות ובניסויים בשתילת החיטה הסינית בערוגות, לשם הפקת יבולים מוגדלים, וכן בנסיונות בירקות. ולימד את העבודה לחבריו בגידול חיטה על חוף הירדן.
אחרי המלחמה עבד שנה בירושלים, להזמנת מחלקת ההתישבות של ועד הצירים בהנהלת האגרונום עקיבא אטינגר, בקבוצה לגידול שתילים ליעור. משם הלך עם חבריו יהושע אדלר ואברהם קריביצקי, להזמנת שלמה לבקוביץ-לביא (איש עין-חרוד) לעבוד בקבוצת מרחביה, בה היו אז חיילים משוחררים מהגדוד העברי האמריקאי.
מ-1921 ואילך עבד והדריך במחלקות שונות שבתחנת-הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית, ומשנוסד ב-1933 בית-הספר החקלאי כדורי בכפר תבור בהנהלת ש. צמח עבד בו שלוש שנים כמדריך לגידול ירקות, ומאז עובד הוא בתחנת הנסיונות של הסוכנות היהודית ברחובות. חוץ מזה יש לו בשכונת שיינקין שבגבעתיים משק חקלאי ומשתלות לצמחי נוי.
את המשק שלו (10 דונם) מסר לקהק"ל בתור עזבון בחיים.
אחותו רחל ברעם עלתה השנה לארץ מארצות הברית.


הדפסה
מידע נוסף
נושאים קשורים
עלייה וקליטה
אתרים ורחובות
נפתולסקי נוח (רחוב)