זלמן מינקוב
עיסוקו הפרדס הראשון (1904). דגל בעבודה עברית.
תאריך פטירתו תרע"ב
בת הזוג רבקה מינקוב

קורות חיים
משפחת מינקוב נמנתה על ראשוני רחובות. תחילה התפרנסו בני המשפחה, כיתר אנשי המושבה, מכרמי גפנים. ענף הגפן ידע עליות ומורדות ולכן החליט זלמן מינקוב לנסות מזלו בגידול הדרים. הוא רכש 150 דונם מאדמות "קדימה" וב 1904, נטע את פרדס המשפחה - הפרדס הראשון ברחובות. הפרדס ניטע בצד הדרך שהוליכה מיבנה לעבר רמלה ולוד בנתיב של "דרך הים" הקדומה ובסמוך לה הוקמו מבני הפרדס: חצר מוקפת חומת אבן גבוהה ובה שני שערים - סביב החומה הפנימית ניבנו בית אריזה, בריכת חישוקים, מחסנים, אורווה, חדר אוכל וחדר שירותים לפועלים וכן דירה לשומר. בקומה השנייה היה משרדו של מנהל הפרדס. בתוך החצר נחפרה באר ולידה חדר המנוע. בשעות הלילה נשאבו מי הבאר למאגר קטן וממנו זרמו באמות מים בנויות ובתעלות חפורות להשקיית עצי הפרדס. בתוך החצר, ומסביב הבריכה ששימשה גם כבריכת שחייה, נטע מינקוב עצי נוי. עם ראשית העלייה השנייה, הגיעו עשרות פועלים עבריים למושבה. מינקוב, בהעניקו להם מקום עבודה קבוע, תרם תרומה נכבדה להתבססותם במקום. בפרדס עבדו כמה אישים ידועים מאותה עלייה, בהם: יוסף אהרונוביץ'(עורך הפועל הצעיר"), בן ציון ישראלי ומאיר רוטברג (ממיסדי כנרת). בנובמבר 1911 נפטר זלמן מינקוב בדמי ימיו ואבל כבד שרר במושבה, בייחוד בקרב הפועלים שאהבוהו והוקירוהו. לאחר מותו, נאלצה המשפחה למכור את הפרדס. הרוכשים היו קבוצה של ציונים מבלגיה: משה טולקובסקי והאחים יונה ויהושע פישר. שמואל טולקובסקי, אגרונום צעיר, בנו של משה, עלה ארצה ב 1911. הוא התישב ברחובות, התערה בחיי המושבה ועיבד את הפרדס שרכשו אביו ושותפיו. ב 1924 מכר טולקובסקי את חלקו בפרדס לשמואל גוטהילף מנס ציונה ולמוריס לוין, ציוני מבלגיה. בני משפחת גוטהילף עיבדו את הפרדס, שעתה נקרא על שמם. גוטהילף המשיך במסורת קודמיו, כולל שמירה על עקרון העבודה העברית. ב 1927 נפטר שמואל גוטהילף וב 1934 עבר הפרדס לבעלותו של פישר. ב 1970 נרכש הפרדס על ידי עורך דין רחובותי, בן ציון צנעני. הוא הקים חברה בשם "גני רחובות" וטיפל בפרדס עד 1980. ב 1970, בעת שנערכו חגיגות ה 80 לרחובות, החל הסניף המקומי של "החברה להגנת הטבע" לטפל בנושא שמירת אתרים בעיר, כולל מבני הפרדס. משהוקמה המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ב 1985, נרתמה אף היא לעזרה. ב 1992 הוקמה וועדה ציבורית והוכנה טיוטת פרוגרמה מקיפה לאתר וסביבתו. ביוזמת העירייה הוכנה תוכנית בניין ערים שבמסגרתה הופקעו, בהסכמתו של עורך הדין בן ציון צנעני, 10 דונם לצורכי האתר. נותרה בעיית המימון של הפרוייקט, עד אשר ב 1994 נמצא צורם: פרנסיס מינקוב - נצר למשפחת מינקוב, מראשוני רחובות, שהבטיח תרומתו לשיקום הפרדס, לזכר אביו, יליד רחובות ובן אחיו של זלמן מינקוב, נוטע הפרדס. מאז החל הנושא תופס תאוצה. הטיפול בהקמת האתר ושיקומו נמסר חעיריית רחובות, לקרן קיימת לישראל ולמועצה לשימור אתרים, במטרה לשמר את "מורשת הפרדס". במאי 1998, נערך בנוכחות פרנסיס מינקוב ורעייתו, טקס של נטיעת העצים הראשונים בפרדס מינקוב המחודש. ועתה משגשג במקום פרדס לתפארת. בשלב השני שוקם ושופץ בית האריזה והתצוגה בו משחזרת בית אריזה בסגנון הימים של ראשית הפרדסנות. לאחרונה התגלתה באר המים, הבנויה אבני גזית מכורכר. בארות בנויות כאלו היו מצויות בפרדסים רבים. כן אותרו משאבה ומנוע ששוקמו והורכבו במקומם ןלמעשה שוחזרה במלואה מערכת שאיבת המים. מלאכת השיקום לא תמה וכעת מטפלים בפריטים נוספים במקום. בואו לראות את הפרדס הנחבא בצל חומה, עם מערכת המים והבריכה שהיתה ההשראה לסיפור "רחצה בבריכה" של ס. יזהר ולחוש את אוירת החקלאות העברית בראשיתה.


הדפסה
מידע נוסף
נושאים קשורים
משבר בענף הגפנים
עיר ההדרים
אתרים ורחובות
פרדס מינקוב (כללי)