נחום שיפר ז"ל




עיסוקו ממייסדי המושבה ויו"ר הועד הראשון. במשקו פותחו מלבד פרדסים ומטעי בננות, גם לול ורפת; כן נעשו ניסיונות ראשונים לגדל תפוחי אדמה
מקום מגוריו ישראל כפר הדר
תאריך פטירתו 1964
ילדים בתו- הדרה

קורות חיים
נחום שיפר ומשפחתו עלו מקנדה, וקנו כאלף דונם קרקע שהשתרעו בהדר ובגוש הדרומי של הפרדסים הגדולים עד גדות הירקון. הם בנו את ביתם בראש הגבעה, ליד הבריכות של הדר (כיום - המוסדות של עירית תל אביב). פעילותו של נחום שיפר בכפר הדר היתה משמעותית ביותר, והיו לה השלכות על התפתחות המקום. הוא היה ממייסדי המושבה ויו"ר הועד הראשון. במשקו של שיפר פותחו מיד בהתחלה, מלבד פרדסים ומטעי בננות, גם לול ורפת; כן נעשו ניסיונות ראשונים לגדל תפוחי אדמה.
במידה רבה היה זה משק שיפר שקבע את האופי של כפר הדר, מפני שיצר עובדות בשטח. העבודה במשק שלו הפכה בהדרגה לבסיס ולמנוף לפיתוח המושבה הקטנה. כוונתו היתה ליישב את הפועלים הקבועים שלו בחלקות קרקע שיקצה וימכור להם בתשלומים מתוך השטחים הנרחבים שבבעלותו. לבתו הצעירה קראו הדרה.
תחילה המשיך שיפר לגור בתל אביב. הוא שכר מנהלי עבודה שפיקחו על המשק ועל הפועלים שעבדו בו. גם כשהתיישב בהדר, ב-1930, לא ניהל את רכושו בעצמו, אלא באמצעות מנהלי עבודה: עשהאל צוקרמן ושלום סברדלוב. השניים היו בני המושבה גדרה, והשתדלו לגייס פועלים גדרתיים נוספים (בינהם מונס מזורי). בין הפועלים של שיפר היו גם חלוצים ועולים חדשים כאחד.
במשך הזמן התברר כי עסקיו של נחום שיפר נפגעו בשל ניהול בלתי יעיל ונקלעו לקשיים כספיים. ההשקעה בפרדס הגדול בלעה את כספו, משבר הבורסה בניו-יורק פגע בנכסיו שבחו"ל, ובראשית שנות ה-30, כשהתרחב המשבר הכלכלי העולמי, נפגעו גם עסקיו בקנדה והוא הוכרז כפושט רגל. עוד לפני שהפרדס החל להניב פרי נכנס שיפר לחובות, אמצעיו אזלו והוא מסר את כל רכושו לבנקים.
ההידרדרות הפיננסית של שיפר נתנה מיד את אותותיה גם במשק שבהדר. התשלומים לפועלים השכירים לא שולמו במועדם. לפעמים עברו חודשים עד שהפועלים קיבלו את שכרם. היו הרבה דחיות ועיכובים והבטחות, וההתמרמרות בקרב הפועלים היתה רבה. בלחץ בעלי חוב מכר שיפר את מרבית קרקעותיו לבנקים שנשו בו, אבל למשק בהדר נועד סוף אחר. בין שהבנקים יזמו זאת ובין שהיתה זו השתדלות מיוחדת מצידו, העובדה היא שלפועליו הקבועים של שיפר התאפשר לקנות חלקות ולהתיישב בהן. פועלים רבו זכו איפוא בחלקות אדמה במחיר נוח יחסית בעקבות המהלך הזה, והקימו עליהן משקים משלהם.
משק שיפר חקוק עד היום בזיכרונם של הותיקים, ועד היום נותר לו זכר בכפר הדר. "יהודי עם לב ציוני חם היה שיפר", אומר עליו מונס מזורי, מראשוני הפועלים שעבדו אצלו.
את הבית הגדול שבנה שיפר על הגבעה רכשה עיריית תל-אביב. משנות ה-40 שימש הבית כמוסד לנערים, וגם היום משמש את עיריית תל-אביב ומאכלס נערות במצוקה ובית ספר לנערים.

(הרץ אפריים, כהן עמיחי, ימי הדר: סיפורו של כפר -הדר בהוד-השרון, הוד השרון, 1979)


מידע נוסף
נושאים קשורים
"משק שיפר"

הדפסה | חזרה | תגובה